אום (מנטרה)

אום, בכתיבה המקובלת בשפת הדבאנאגארי

אוֹםהינדי: , מבוטא כAum או Om) (שמות נוספים: אומקרה (oṃkāra), אודגית'ה (Udgitha) ופראנווה (praṇava)) היא מנטרה מרכזית בדת ההינדית, המשמשת גם בדתות אחרות שמקורן בתת היבשת ההודית, כגון בודהיזם, ג'ייניזם וסיקיזם. על פי האמונה, שינון האום, המציין את המוחלט והאינסופי, מסיר מכשולים בהתפתחות הרוחנית של המאמין.

רוב המנטרות בהינדואיזם משתמשות בהברה "אום", או כוללות הברה זו בתחילתן, כאשר סיומת ההברה מוארכת.

משמעות

על פי מזמור בריג ודה, עוד לפני שנוצר העולם, הברהמן חשב; מהמחשבה הזו נוצרה ויברציה שנשמעה כ"אום", כלומר אום הוא היצירה הראשונה שיצר הברהמן, וכאשר נוצר העולם, האום ליוה אותו. לכן יש המפרשים[דרוש מקור] את המילה אום בתור "הנני".

ניתוח מדוקדק של משמעות אום מופיע במנדוקיה אופנישד[דרוש מקור]. נדונים שלושת מצבי החוויה המסומנים על ידי הצלילים A, U, M והגורם הרביעי המסומן על ידי AUM. שלושת המצבים הם:

  1. ערות.
  2. שנת חלום.
  3. שינה נטולת חלומות.

את הגורם הרביעי, הנקרא טוריה והקיים תמיד, ניתן לזהות ביתר קלות בשבריר הזמן שבין סיום מלמול הברת אום אחת לתחילת מלמול הברת אום שנייה. זהו האטמן, התודעה הפשוטה, הרגילה, הלא-דואלית, חסרת גבול ומגבלה.

בנוסף ניתן לראות את הסהר (צ'נדרה) שמצביע על תודעה חסרת מנוח ועל האדם המחפש ללא הפסקה; הנקודה שמעל הסהר נקראת "בינדו", והיא מסמלת את האלוהי, את "האני הגבוה" שהוא מצב התודעה אליו שואף כל מאמין[דרוש מקור].