אורנוס

אורנוס סימול אסטרונומי של אורנוס
Uranus.jpg
אורנוס, צילום מוויאג'ר 2
מידע כללי
סוג עצםכוכב לכת
קטגוריהענק גזים
מיקוםמערכת השמש התיכונה
תאריך גילוי13 במרץ 1781
מגלהויליאם הרשל
מאפיינים מסלוליים
מרחק ממוצע מהשמש2,870,972,220 ק"מ
(19.191,263,93 AU)
אפהליון3,006,389,405 ק"מ
(20.096,471,90 AU)
פריהליון2,735,555,035 ק"מ
(18.286,055,96 AU)
אקסצנטריות0.04716771
זמן הקפה30,799.095 ימים (84.323326 שנים)
מחזור סינודי369.7 ימים
מהירות מסלולית
 ‑ ממוצעת6.795 ק"מ/שנייה
 ‑ מקסימלית7.128 ק"מ/שנייה
 ‑ מינימלית6.486 ק"מ/שנייה
נטיית מסלול0.76986°
מספר ירחים27
מאפיינים פיזיים
רדיוס בקו המשווה25,559 ק"מ
שטח פנים‎8.13×109קמ"ר
מסה‎8.686×1025ק"ג
צפיפות ממוצעת1.29 גרם/סמ"ק
תאוצת הכובד בקו המשווה8.69 מטר/שנייה2, 0.886 ג'י
זמן סיבוב עצמי−17h 14m
מהירות סיבוב עצמי2.59 ק"מ/שנייה (בקו המשווה)
נטיית ציר הסיבוב97.86°
אלבדו0.51
מהירות מילוט21.29 ק"מ/שנייה
טמפרטורת פני השטח
 ‑ מינימום49 קלווין / 224°C−
 ‑ ממוצע53 קלווין / 220°C−
 ‑ מקסימום57 קלווין / 216°C−
מאפייני אטמוספירה
לחץ אטמוספירי120 קילו פסקל
מימן83%
הליום15%
מתאן1.99%
אמוניה0.01%
אתאן0.00025%
אצטילן0.00001%

אורנוס (בלועזית: Uranus ; השם העברי: אורון[1][2]) הוא כוכב הלכת השביעי במרחקו מן השמש והוא מצוי במרחק ממוצע של 19.1914 יחידות אסטרונומיות ממנה. אורנוס נמנה עם ארבעת ענקי הגזים והוא מסווג בתת-הקטגוריה ענק קרח. הוא מורכב בעיקר ממימן והליום ובמרכזו ישנה ליבה מותכת של ברזל וסיליקטים המוקפת בשכבה עבה של קרח, מתאן ואמוניה. מעבר לשכבות המוצקות משתרעת האטמוספירה העבה המורכבת מימן והליום.

היסטוריה

גילוי

אורנוס נצפה פעמים רבות לפני שהוכרז רשמית ככוכב לכת, לרוב הוא הוגדר (בטעות) ככוכב. התצפית הידועה המוקדמת ביותר הייתה בשנת 1690 כאשר האסטרונום האנגלי ג'ון פלמסטיד (John Flamsteed) צפה בו חצי תריסר פעמים וקטלג אותו עם ציון פלמסטיד 34 בשור. אחרי חצי מאה, בין השנים 1750 לבין 1769, האסטרונום הצרפתי פייר צ'ארלס למונייר (Pierre Charles Le Monnier) צפה בו לפחות תריסר פעמים, כשאחת מהן נמשכה ארבעה ימים ברציפות.

סר ויליאם הרשל, מגלה אורנוס

סר ויליאם הרשל צפה בכוכב הלכת ב-13 במרץ 1781, לראשונה בעזרת טלסקופ, אך הוא דיווח על התצפית לחברה המלכותית ב-26 באפריל 1781 ובדיווח הוא סיווג את התגלית כשביט. הרשל דיווח ל נביל מסקלני (Nevil Maskelyne) אודות הגילוי, וקיבל מכתב תשובה ב-23 באפריל בו כתב לו נביל שלדעתו מדובר בכוכב לכת ולא בשביט בגלל מסלולו המעגלי סביב השמש ואי הימצאות זנב המאפיין שביטים.

בעוד הרשל המשיך להציג את התגלית החדשה שלו כשביט, אסטרונומים אחרים החלו לחשוב אחרת. האסטרונום הרוסי אנדרס ג'והן לקסל (Anders Johan Lexell) היה הראשון שחישב את מסלולו של הגוף. המסלול הכמעט מעגלי של הגוף הוביל אותו למסקנה כי מדובר בכוכב לכת ולא שביט. האסטרונומים מרחבי העולם החלו לאמץ את הקביעה כי מדובר בכוכב לכת ועד מהרה הגוף החדש קיבל מעמד אוניברסלי של כוכב לכת.

עד 1783 סר ויליאם הרשל עצמו הכיר בעובדה כי מדובר בכוכב לכת ולא בשביט. כהוקרה על תרומתו, העניק לו ג'ורג' השלישי, מלכה של הממלכה המאוחדת באותה עת, מלגה בסך 200 פאונד, בתנאי שיעבור לוינדזור על מנת לאפשר למשפחת המלוכה להתבונן בגרמי שמיים באמצעות הטלסקופ שלו.

מקור השם

נביל מסקלני (Nevil Maskelyne) שאל את ויליאם הרשל באיזה שם הוא החליט לקרוא לגוף החדש. בתגובה כתב לו הרשל כי הוא בחר את השם גאורגיאם סידאס (הכוכב של ג'ורג') על שמו של המלך ג'ורג' השלישי, הפטרון החדש שלו.

הצעת השם של הרשל לא הייתה פופולרית מחוץ לבריטניה ושמות חלופיים החלו להופיע. האסטרונום הצרפתי ג'רום ללנד (Jérôme Lalande) הציע את השם הרשל על שם המגלה. האסטרונום השוודי אריק פרוספרין (Erik Prosperin) הציע את השם נפטון אשר נתמך על ידי אסטרונומים אחרים אשר תמכו ברעיון להנצחת הניצחון של הצי המלכותי הבריטי במהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית בכך שיקראו לכוכב הלכת החדש אפילו נפטון ג'ורג' השלישי או נפטון בריטניה הגדולה.

אולם יוהאן אלרט בודה העדיף את השם אורנוס. הגרסה הלטינית של שם אל השמיים מהמיתולוגיה היוונית - אורנוס. בודה טען שמאדים קרוי על שם מרס, צדק קרוי על שמו של יופיטר (אביו של מרס), ושבתאי קרוי על שם סטורן (אביו של יופיטר), כך יש לקרוא לכוכב הלכת החדש על שמו אביו של סטורן דהיינו אורנוס. הצעה זו התקבלה על ידי מרבים הגופים והאישים המשפיעים בתחום, ההצעה הפכה לאוניברסלית בשנת 1850, ואילו השם "נפטון" - אף הוא על שם אל במיתולוגיה הרומית, נפטון - התקבל מאוחר יותר לכוכב הלכת שנתגלה ב-1846, הוא נפטון.

מקור השם בעברית

ב-30 בדצמבר 2009, לרגל סיום שנת האסטרונומיה הבינלאומית, הכריזה האקדמיה ללשון העברית על שמו העברי של אורנוס - אוֹרוֹן. משמעות השם 'אור קטן' והוא מרמז על האור החיוור של כוכב הלכת כפי שהוא נראה מכדור הארץ בשל מרחקו הרב מן השמש; השם אוֹרוֹן קרוב בצלילו לשם הלועזי ומסייע בזכירתו[2].