אילן רמון

אילן רמון
Ilan Ramon, NASA photo portrait in orange suit.jpg
אילן רמון, 2001
אסטרונאוט בשירות ISA
לאוםישראלישראל  ישראל
תאריך לידה20 ביוני 1954
מקום לידהרמת גן, ישראל
תאריך פטירה1 בפברואר 2003 (בגיל 48)
מקום פטירהטקסס
עיסוק בעברטייס קרב בחיל האוויר הישראלי
בחירה לטייס חלל1996
פרישהנהרג באסון מעבורת החלל קולומביה
שהייה בחלל15 יום, 22 שעות ו־20 דקות
משימות
STS-107
STS-107 Flight Insignia.svg
עיטורים
IDF Chief Of Staff Medal of Appreciation.pngSpaceMOH.jpgמדליית הטיסה בחלל של נאס"א
אילן רמון
השתייכותIDF new.png  צבא הגנה לישראל
תקופת שירותאוגוסט 19721 בפברואר 2003
דרגהאלוף משנה (אוויר) אלוף משנה
תפקידים צבאיים
  • סגן מפקד טייסת פנטום
  • מפקד טייסת 117
  • ראש ענף מטוסים במטה חיל האוויר
  • ראש מחלקת אמצעי לחימה בחיל האוויר.
מלחמות וקרבות
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע אופרה
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
הנצחה
היישוב מצפה אילן, מרכז אילן רמון לנוער שוחר פיזיקה, כנס החלל הבינלאומי על שם אילן רמון, האות לאיכות, מצוינות ומנהיגות ע"ש אילן ואסף רמון, האסטרואיד אילנרמון, גבעת רמון בגבעות קולומביה שבמאדים, מכתש על שמו בירח, 11 בתי ספר ו-2 פרקים, מרכז מבקרים של רשות הטבע והגנים במצפה רמון ואתר הנצחה על הר רמון שבמערב מכתש רמון,שדה התעופה רמון.
המצבה על קברו של אילן רמון בבית הקברות של נהלל. על מצבתו נחקק בנוסף לסמל צה"ל גם סמל STS-107, בשונה מן הנוהל המקובל.
מטוס F-16A נץ 243 שרמון הטיס במבצע אופרה בו הושמד הכור העיראקי

אילן רמון (20 ביוני 1954, י"ט בסיוון ה'תשי"ד1 בפברואר 2003, כ"ט בשבט ה'תשס"ג) היה טייס החלל הישראלי היחיד. שימש מומחה מטען בצוות מעבורת החלל קולומביה במסגרת משימה STS-107. ב־1 בפברואר 2003 נספה יחד עם צוות המעבורת, שהתפרקה עם חזרתה לאטמוספירה של כדור הארץ. קודם לכן שירת כטייס בחיל האוויר הישראלי והגיע לדרגת אלוף משנה.

ביוגרפיה

נעוריו ותחילת דרכו

רמון נולד ב־20 ביוני 1954 (י"ט בסיוון ה'תשי"ד) ברמת גן, לטוניה ולאליעזר וולפרמן. הוא למד בבית הספר היסודי רמת חן (לאחר מותו הוסב שם בית הספר על שמו). בשנת 1962 עברה המשפחה לגור בבאר שבע, שם למד בבית הספר בארי. את לימודיו התיכוניים סיים בתיכון מקיף ג' בעיר בשנת 1972.

שירותו בחיל האוויר

באוגוסט 1972 התגייס לחיל האוויר והחל בקורס טיס, אותו נאלץ לעזוב לאחר שמונה חודשים מאחר ששבר את ידו. במלחמת יום הכיפורים שירת ביחידת לוחמה אלקטרונית בבסיס אום חשיבה שבסיני. הוא חזר לקורס הטיס, ובמהלכו נאלץ, בעקבות תקלה טכנית, לנטוש יחד עם המדריך שהיה עמו, מטוס פוגה מגיסטר (שבו לא הותקנו כיסאות מפלט). במהלך הנטישה נפצע באורח קל. רמון סיים את הקורס בשנת 1974 במגמת קרב, כחניך מצטיין. הוא שירת כטייס קרב, תחילה כטייס סקייהוק בטייסת 102 ולאחר מכן כטייס נשר בטייסת 253 בבסיס איתם בסיני. ב־1980 נמנה עם הטייסים הראשונים שנסעו לארצות הברית כדי ללמוד להטיס את מטוס ה־F-16, וקלט את המטוס בחיל האוויר.

לרמון היה ניסיון קרבי עשיר: בערב חג השבועות ה'תשמ"א 1981 השתתף בהפצצת הכור שהחל להיבנות בעיראק, היה מהראשונים שנטלו חלק בתכנון המבצע וצעיר הטייסים[1] רמון היה האחרון במבנה התקיפה. מיקום זה נחשב למסוכן במיוחד, משום שבעת שהמטוס האחרון יבצע את התקיפה כבר יאבד גורם ההפתעה והגנת הנ"מ של האויב כבר תהיה פעילה. עם היציאה מיעף ההפצצה לא ענה רמון לקריאות מוביל המבנה, וחבריו חששו לחייו; רמון תיאר לאחר מכן שהיה המום מעומסי כוחות הג'י שהופעלו עליו בעת ההפצצה, אך לאחר כמה שניות התעשת וענה לקריאות מוביל המבנה[2]. שנה לאחר מכן השתתף במלחמת לבנון הראשונה. רמון צבר יותר מ־3,000 שעות טיסה על מטוסי סקייהוק, נשר ופנטום, ויותר מ־1,000 שעות טיסה על F-16.

ב־20 בינואר 1982 התנגשו שני מטוסי F-16A ישראליים מטייסת 253 (מספרי זנב: 276 ו־266), באחד מהמטוסים היה סרן אילן רמון, שהצליח לנטוש בהצלחה. שני המטוסים התרסקו.

ב־1983 פנה ללימודים באוניברסיטת תל אביב, וכעבור ארבע שנים קיבל תואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה ומחשבים. עם סיום לימודיו הצטרף לצוות הפיתוח של מטוס הלביא.

ב-1988 חזר רס"ן רמון לחיל האוויר והתמנה לסגן מפקד טייסת העטלף, טייסת מטוסי קורנס (פנטום), בתפקידו זה, הוביל מבצעי צילום מיוחדים ורגישים ברחבי המזרח התיכון ומעבר לו.[3] הוא המשיך להתקדם במהירות בחיל: ב-1990, מונה סא"ל רמון בן ה-36 לפקד על טייסת ברק (F-16), "טייסת הסילון הראשונה", שברמת-דוד. ב-1992, מונה לראש ענף מטוסים במטה חיל האוויר וב-1994 קודם לדרגת אלוף משנה ושירת כראש מחלקת אמצעי לחימה (עד 1997).

טייס החלל הישראלי הראשון

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – STS-107, אסון הקולומביה

רמון נבחר להיות טייס החלל הישראלי הראשון על ידי חיל האוויר, בעקבות הסכם שנחתם בין ישראל לארצות הברית ב־1995 לשלב ישראלי בטיסה לחלל של נאס"א. סוכנות החלל הישראלית פנתה לחיל האוויר בבקשה שיבחר בעבורה את המשתתף, וב־1997 בחר החיל ברמון. ב־1998 רמון ומשפחתו: אשתו רונה, וארבעת ילדיהם - העתיקו את מושבם אל מתקן האימונים לאסטרונאוטים בארצות הברית. אימוניו של רמון לקראת הטיסה היו אמורים להימשך כשנה, אך נאס"א דחתה את שיגור קולומביה מספר פעמים.

בתפקידו במשימת STS-107 במעבורת השתתף רמון בתפעול ניסוי האבק הישראלי, שתוכנן באוניברסיטת תל אביב במטרה לחקור כיצד משפיעות סופות אבק על המזרח התיכון, וכן ניסויים נוספים בתחומי הביולוגיה והפיזיקה. רמון לקח עמו לחלל חפצים שונים המייצגים את החברה הישראלית, בהם:

רמון התעניין טרם נסיעתו כיצד לקיים מצוות בחלל. בשאלה לגבי שמירת יום השבת בחלל השיבו רבנים כי עליו לספור שישה פרקי זמן שאורכם 24 שעות, ולשמור את השבת בפרק הזמן השביעי, בדומה לנוהג ההלכתי בקטבים בהם השמש אינה זורחת חודשים ארוכים.[7]

לאחר מספר דחיות בשיגור, מעבורת החלל קולומביה שוגרה ב-16 בינואר 2003 (י"ג בשבט, ה'תשס"ג) ממרכז החלל קנדי, למשימה בת 16 ימים בחלל.

ב־1 בפברואר 2003 נספה רמון יחד עם ששת חבריו לצוות, כשהמעבורת התפרקה עם חזרתה לאטמוספירה של כדור הארץ. הסיבה לתאונה הייתה חתיכת קצף אטימה שנשברה במהלך השיגור ופגעה ברעפי ההגנה מחום בכנף השמאלית של המעבורת. במהלך הכניסה מחדש הכנף הפגועה התחממה אט-אט ולבסוף התפרקה, דבר אשר גרר פירוק מוחלט של המעבורת.

גופתו של רמון זוהתה ב-5 בפברואר והובאה לישראל חמישה ימים לאחר מכן.[8] עם הגעת הארון נערך טקס ממלכתי בבסיס חיל האוויר שליד נמל התעופה בן-גוריון, בנוכחות המשפחה, נשיא המדינה, ראש הממשלה ונציגי נאס"א. למחרת, ב-11 בפברואר, נקבר רמון בבית העלמין בנהלל בטקס צבאי. אלמנתו רונה ביקשה להשמיע במהלך ההלווייה את השיר "Imagine" של ג'ון לנון, כפי שהושמע במהלך המשימה בחלל. ברקע נשמעו קולותיהם של רמון ועמיתו ווילי מק'קול, המביעים תקווה לעתיד טוב יותר, באנגלית ובעברית. הטקס נחתם במטס מבנה של ארבעה מטוסי אף-16 מעל בית העלמין, כשאחד מהם עזב את המבנה[9].