אלים אולימפיים

האלים האולימפיים

במיתולוגיה היוונית, האלים האולימפיים הם שנים-עשר האלים הראשיים השולטים בעולם. הם נקראים כך משום שמשכנם על הר האולימפוס, הגבוה שבהרי יוון. האולימפיים שונים מהאלים הכתוניים (אלי הארץ) באופיים, בדרך פולחנם, וביחסו של האדם אליהם.

לא כל האלים האולימפיים הם יווניים במוצאם, ולא לכולם שמות יווניים מקוריים. לחלק מן האלים נשתמר הפולחן הקדם-יווני, ואת חלקם עבדו בצורות אחרות. בתקופה מאוחרת יותר, הרומאים הושפעו מתרבות יוון והעתיקו מן המיתולוגיה היוונית את האלים האולימפיים, תוך הכנסת שינויים מעטים בשמות האלים ובדרכי פולחנם.

באמנות אפשר לזהות את דמויות האלים השונים על-פי סמלים מקובלים שהיו ידועים לכל – לבוש, בעל חיים או חפץ שנחשבו לסמליהם האישיים. האלים הופיעו לעיני בני האדם בגלגולי צורה ובצורות שונות.

חיי האלים

בהר אולימפוס, האלים אוהבים, רבים ומשלימים, ממש כמו בני אדם. דרך חייהם של האלים מתוארת במיתוסים ודומה מאוד לזו של האצולה בקרב הלוחמים. הם שומרים על חיי נצח בעזרת מזון האלים - האמברוסיה ומשקה האלים - הנקטר.

חברת האלים מאורגנת כמו מדינה שבה לכל אל יש תחום לו הוא אחראי. כמה מהאלים הפחותים יותר ברמתם (למשל הרמס או ארטמיס) כפופים לאלים גבוהים מהם (למשל פוסידון או הרה), לפעמים מכיוון שהם ילדיהם, אך כל האלים (או לפחות רובם המוחלט) נמצאים תחת זאוס שהוא "אבי האלים והאנשים", וזאת מכמה סיבות:

  • הוא, פוסידון והאדס הם החזקים שבאלים (הנקראים שלושת הגדולים).
  • הוא אביהם של רוב האלים.
  • הוא הנהיג את האלים במלחמה נגד הטיטאנים.
  • הוא הוכר והוסכם כראש האלים (על-פי מיתוסים מסוימים הוא זכה בזאת בהגרלה שהתקיימה בינו לבין האדס ופוסידון).
  • הוא הציל אותם מבטן אביהם, הטיטאן קרונוס (שליט הטיטאנים).
  • הוא זה שהוציא לחופשי את הקיקלופים ואת ה"הקטונכיירים"- בעלי מאה הידיים ובחזרה נתנו לו את הברק, הרעם ואת כוח הזרוע.

לכל כפר או עיר היו מספר אלים ראשיים.