אלכסנדר הגדול

Disambig RTL.svg המונח "אלכסנדרוס" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אלכסנדרוס (פירושונים).
אלכסנדר הגדול
Αλέξανδρος ο Μέγας
AlexanderTheGreat Bust.jpg
פסלו של אלכסנדר הגדול, המוזיאון הבריטי
מדינהמוקדון
תאריך לידהככל הנראה 21 ביולי 356 לפנה"ס
מקום לידהפלה שבמוקדון
תאריך פטירהככל הנראה 10 או 11 ביוני 323 לפנה"ס
מקום פטירהבבל
מקום קבורהבמקור באלכסנדריה; כיום מקום הקבורה אינו ידוע בוודאות
עיסוקפוליטיקאי, מצביא
דתדת יוון העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
בת-זוגסטטירה השנייה, פריסתיס השנייה, ורוקסנה
בן-זוגייתכן שהפאיסטיון[1]
שושלת הארגאידים
תוארמלך מוקדון, פרעה, מלך אסיה
כינויאלכסנדר השלישי, אלכסנדר מוקדון
אבפיליפוס השני
אםאולימפיאס
צאצאיםאלכסנדר הרביעי
יורש העצרפיליפוס השלישי ארהידאוס[2]
מלך מוקדון
תקופת כהונה336 לפנה"ס323 לפנה"ס (כ־13 שנים)
הקודםפיליפוס השני
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מפת האימפריה של אלכסנדר הגדול בשיאה

אלכסנדר השלישי ממוקדון, המוכר יותר כאלכסנדר הגדוליוונית: Αλέξανδρος ο Μέγας) והידוע בעברית גם כ"אלכסנדר מוקדון" (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μακεδών; ככל הנראה 21 ביולי 356 לפנה"ס[3] - 10 או 11 ביוני 323 לפנה"ס) היה מלך מוקדון, ומגדולי המצביאים והמדינאים של העת העתיקה.[4] כיבושיו הנרחבים כללו את ערי המדינה של יוון העתיקה, כל שטחה של האימפריה הפרסית, מספר אזורים במרכז אסיה ואף חלקים מתת-היבשת ההודית.[5]

אלכסנדר תואר כגבר אתלטי אמיץ ויפה תואר,[6] אולם ככל הנראה שזורים בתיאורים אלו גם דברי חנופה. רבים, במיוחד במצרים, סגדו לו, אם כי רבים מקרב האריסטוקרטיה היוונית-מוקדונית סירבו בתוקף להשתחוות לו. אישיותו והישגיו של אלכסנדר שימשו מופת לאישים מפורסמים רבים לאורך ההיסטוריה, שאחד מהבולטים בהם הוא יוליוס קיסר.

על אף שמת בגיל צעיר (כמעט 33), הרי כפי ששמו מעיד עליו, הותיר אלכסנדר הגדול חותם משמעותי על ההיסטוריה. כיבושיו הנרחבים פתחו עידן חדש בתולדות האנושות – התקופה ההלניסטית. חזונו של אלכסנדר שכלל שילוב המזרח עם המערב, שילוב תרבות, דת, מנהגים וקשרי משפחה, בא לידי ביטוי בתרבות ההלניסטית שמיזגה את יסודותיה של תרבות יוון העתיקה עם תרבויות בני המקום. השפעותיה של התרבות ההלניסטית בתחום האמנות, הפילוסופיה ובתחומים אחרים ניכרים עד עצם היום הזה.

ילדות ועלייה לשלטון

ילדותו ונעוריו

אלכסנדר מאלף את סוסו בוקפאלוס, ציור מסוף המאה ה-19

אלכסנדר השלישי נולד בעיר פלָה, בירת מוקדון, לפיליפוס השני, מלך מוקדון ולאשתו הרביעית, אולימפיאס, נסיכה מאפירוס השכנה. בתקופת ילדותו הייתה מוקדון ארץ ברברית או, במקרה הטוב, ברברית למחצה[7] בעיני היוונים.[8] עם זאת, התרבות המוקדונית העתיקה הייתה קרובה ואולי אף זהה לתרבות היוונית העתיקה,[9] והיחס היווני נבע בעיקר מהתנשאות וממאבק פוליטי בין פיליפוס והיוונים.[10] עד תקופת שלטונו של אביו, הייתה מוקדון ארץ בעלת שלטון רופף ותרבותה הייתה נחותה יחסית לזו היוונית. הארץ הייתה חקלאית ברובה, עריה היו מעטות ותפקידה בפוליטיקה היוונית היה שולי. כל זה השתנה עם עלייתו של פיליפוס לשלטון, עת בה תפסה מוקדון עמדת בכורה באזור. פיליפוס עשה רבות לחיזוק ממלכתו. העביר אוכלוסייה לערים וחיזק את קשרי המסחר עם הארצות השכנות.

הוריו ייחסו חשיבות רבה לחינוך ולאימונים הצבאיים של אלכסנדר והוא זכה לחינוך ברמה גבוהה מאוד. בילדותו היו לאלכסנדר מורים פרטיים מובחרים, דוגמת ליאונידס מאפירוס שהיה ממשפחתה של אמו, בדומה למרבית הנסיכים בני התקופה. כבר בילדותו הפגין עקשנות וכוח רצון. מתקופה זו של חייו ידוע במיוחד סיפור אילופו של הסוס בוקפלוס, שעתיד לשאת את אלכסנדר בקרבותיו העתידיים. מסופר כי הסוס היה חם מזג וקשה לאילוף, אך אלכסנדר הצליח להשתלט עליו על ידי הפניית פני הסוס לעבר השמש כדי שלא יפחד מהצל של עצמו.

כשמלאו לאלכסנדר 13 (341-343 או 340 לפנה"ס) הזמין אביו את אריסטו לשמש לו כמחנך. (באותו זמן אריסטו טרם התפרסם כאחד מגדולי הפילוסופים של יוון הקלאסית.) הלימודים התקיימו במיאזה, מקדש הנימפות (כיום נאוסה Νάουσα שבמקדוניה). במקדש זה למדו לצד אלכסנדר גם בני אריסטוקרטים אחרים שרבים מהם קיבלו עמדות פיקוד רמות בצבאו לאחר מכן. ככל הנראה, נמשכה תקופת החונכות עד שמלאו לאלכסנדר 15 או 16, אם כי יש היסטוריונים שסבורים שתקופת הקשר ביניהם ארכה כשמונה שנים.[11]

המפגש בין אחד מגדולי ההוגים ובין אחד מגדולי אנשי המעשה היה לכאורה הזדמנות היסטורית נדירה. אך חילוקי הדעות בין השניים בהמשך מנעו שיתוף פעולה רב שנים. בין הנושאים השנויים במחלוקת היה היחס לפרסים ולעמים כבושים אחרים. בעוד אריסטו הדגיש את עליונות התרבות היוונית לעומת "הברברים הנבערים" (אף שדיבר בשבח חוקת בני קרתגו[12]), נטה לבו של אלכסנדר לעבר גישה קוסמופוליטית יותר והוא התייחס אל העמים הכבושים כשווים.[13]

יורש העצר

בגיל 15 או 16 נגמרה תקופת הלימוד של אלכסנדר אצל אריסטו. פיליפוס שיצא למערכה נגד ביזנטיון הותיר את בנו, אלכסנדר, כעוצר הממלכה. שבט המדים התראקי ביקש לנצל את העדרותו של המלך ואת גילו הצעיר של העוצר ומרד בשלטון המוקדוני. אלכסנדר הגיב במהירות, גייס את צבאו, הביס את המורדים ואף יסד עיר[14][15] שקרא לה "אלכסנדריה", השם אותו יתן גם לערים רבות אחרות שיווסדו במהלך חייו.

בכך לא תמו מלחמותיו של אלכסנדר הנער. עם חזרתו של פיליפוס, הפקיד המלך בידי בנו צבא לדיכוי מרידות נוספות בדרום תראקיה. בנוסף, באותה עת החלה הפוליס אמפיסה לעבד אדמות שהיו שייכות לכוהני אפולו בקרבת דלפוי. עיבוד זה שימש בידי פיליפוס כתואנה לפלוש ליוון להגנת האל. הוא הורה לבנו לגייס צבא ולצאת דרומה. האילירים ניסו להשתמש באירועים אלה כדי לפלוש למוקדון. אלכסנדר ביצע את ההוראה, אך כדי להסוות את כיוון תנועת הצבא הוא העמיד פנים כאילו הוא מבקש להדוף את האילירים, ואכן הצליח להדוף אותם ולאחר מכן הצטרף לאביו.

היוונים לא ישבו בחיבוק ידיים וברית אמיצה נכרתה בין אתונה לתבאי. הצבא המוקדוני העיקרי תחת פיקודו של המלך הצטרף לאלכסנדר בשנת 338 לפנה"ס והחל לצעוד דרומה דרך מעבר תרמופילאי, המקום שבו התקיים כמאה וחמישים שנה לפני כן, קרב תרמופילאי המפורסם. גם הפעם התפתח קרב קשה במעבר. הפולשים המוקדונים יכלו למגנים התבנים. הצבא המוקדוני המשיך את התקדמותו דרומה והביס את אמפיסה ואף הפיץ לכל עבר את שכירי החרב ששלחה אתונה לעזרת העיר. אחרי ניצחון זה ניסה פיליפוס לשאת ולתת עם אתונה ותבאי, אך נענה בשלילה.

הצבאות היריבים נפגשו לעימות מכריע הידוע בשם כירונאה בבויוטיה, לא רחוק מתבאי. אלכסנדר פיקד על האגף השמאלי, בליווי הגנרלים המנוסים של אביו, בעוד שאביו פיקד על האגף הימני. הצבא המוקדוני ביצע תמרון של נסיגה מדומה באגפו הימני ופיתה את הצבא היווני. האגף השמאלי המקדוני, בפיקודו של אלכסנדר איגף וכיתר את התבנים והשמיד את גדוד הקודש של תבאי, ובכך הביא להכרעת הקרב.

אחרי הניצחון נכנעו כל הערים היווניות שלידם עבר הצבא המוקדוני במסעו לעבר קורינתוס, למעט ספרטה שנותרה בבדידות מזהרת, נאמנה למורשתה. בקורינתוס הקים פיליפוס את הליגה הקורינתית כשהוא משמש הגמון הליגה. מטרת הליגה הייתה פלישה לאימפריה הפרסית.

בין הוריו של אלכסנדר היו מריבות משפחתיות רבות. כשאלכסנדר היה בוגר, כמקובל בחברה המוקדונית, נשא אביו אישה נוספת ואף הוליד איתה צאצא נוסף. אלכסנדר, שצידד באמו במאבקים המשפחתיים ואף חשש מאבדן הכס לצאצא החדש, היה ביחסים מתוחים עם אביו במשך רוב שנות התבגרותו, ובתקופה מסוימת אף עזב את אביו ועבר לגור באפירוס.

עלייתו לשלטון

מוקדון ויוון עם עלייתו של אלכסנדר לשלטון

בשנת 336 לפני הספירה נרצח פיליפוס בעיר אייגאי על ידי אחד משומרי ראשו. באופן רשמי הופנתה האצבע המאשימה אל האויבת הוותיקה, פרס. אולם עובדתית, לא הוברר מי הוא זה שבאמת עמד מאחורי הרצח. היו אף מי שהאשימו את אלכסנדר עצמו,[16] אך סביר יותר להניח שאשתו של פיליפוס, אולימפיאס, שנטרה לו טינה[17] על גירושה למען אישה חדשה, ואחיה אלכסנדר המלוטי, הם אלה שעמדו מאחורי ההתנקשות.[18]

לאחר הרצח יזמה אולימפיאס[19] שורה של מעשי רצח נוספים שבהם נרצחו קלאופטרה (אשתו השנייה של פיליפוס), אטאלוס (דודה של קלאופטרה) וכן בנו הקטן של פיליפוס מקלאופטרה. בכך חיסלה אולימפיאס את כל המתחרים של בנה על הכתר, מה שסלל את דרכו לשלטון.