אנטואן לבואזיה

אנטואן לבואזיה
Antoine Lavoisier
Antoine lavoisier color.jpg
לידה26 באוגוסט 1743
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה8 במאי 1794 (בגיל 50)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעיכימיה
ארצות מגוריםצרפת
הערותהוצא להורג בזמן המהפכה
תרומות עיקריות
מחקרים בנושא תרמודינמיקה ובעירה. ניסויים בנושא סטויכיומטריה, גילוי חוק שימור החומר, גילוי הרכב המים
דיוקן של לבואזיה בצעירותו
דיוקן של לבואזיה ומארי-אן פיירט פולז, צויר בידי ז'אק לואי דויד

אנטואן-לורן דה לבואזיהצרפתית: Antoine-Laurent de Lavoisier;‏ 26 באוגוסט 1743 - 8 במאי 1794), אציל צרפתי, כימאי שנחשב לאבי הכימיה האנליטית, זכור בעיקר בשל עבודתו על גזים, אבק שריפה ובעירה. לבואזיה קבע לראשונה את חוק שימור החומר, תרם משמעותית להחלפת תאוריית הפלוגיסטון ותרם לשינוי מקיף במינוחים בכימיה (ראו גם המהפכה הכימית). נתן את השמות (הלועזיים) לחמצן ומימן והסביר את תפקיד החמצן בבעירה. לבואזיה היה משקיע ומנהלן בפרם ז'נרל, חברת גביית מסים פרטית, יושב ראש הנהלת בנק שהיה לעתיד הבנק המרכזי של צרפת, וחבר חשוב בכמה מועצות אצילים. בשיא המהפכה הצרפתית ערפו את ראשו עקב מעורבותו בממשל הצרפתי הטרום-מהפכני.

ביוגרפיה

לבואזיה נולד למשפחה עשירה בפריז, וזכה לירושה נאה עם מות אמו. למד כימיה, בוטניקה, אסטרונומיה, ומתמטיקה במכללת מזראן בין 1754 ו-1761.ב-1764 פרסם את חיבורו המדעי הראשון, בכימיה. ב-1767 החל לעבוד על סקר גאולוגי באלזס-לורן. בשנת 1768, כשהיה בן 25, נבחר כחבר באקדמיה המלכותית למדעים של צרפת, המוסד המדעי המכובד ביותר של צרפת, בזכות מאמר על תאורת רחובות וכהכרה על הישגיו במחקרו המוקדם יותר. ב-1769 החל לבואזיה בעבודה על מיפוי גאולוגי ראשון של צרפת.

לבואזיה למד גם משפטים ולימודים אלו היו חלק חשוב מחייו. הוא קיבל תואר אקדמי במשפטים והיה חבר בלשכת עורכי הדין, אך לא עבד כעורך דין בפועל. הוא נעשה מעורה בפוליטיקה הצרפתית, וכתוצאה מכך, כשהיה בגיל 26 התקבל לעבודה כגובה מס על ידי פרם ז'נרל, חברת גביית מס, אז ניסה להעביר רפורמות במערכת הכספים ובגביית המסים הצרפתית. בזמן עבודתו בממשלה עזר לפתח את השיטה המטרית, כדי לקבוע בכל צרפת יחידות זהות למידות ומשקולות.

ב-1771 נישא לנערה בת 13, מארי-אן פיירט פולז (בצרפתית: Marie-Anne Pierette Paulze), בתו של משקיע אחר בפרם ז'נרל. עם השנים למדה אשתו כימיה והפכה לעמיתה למקצוע של בעלה. פולז תרגמה למענו מאמרים מאנגלית, איירה את ספריו, הכינה שרטוטים ותחריטים של מתקני המעבדה שנדרשו ללבואזיה ולעמיתיו. היא גם ערכה את זיכרונותיו של לבואזיה ופרסמה אותם, וערכה מסיבות רבות שאליהן הגיעו מדענים ידועי-שם, שם דנו בתאוריות בכימיה. כתוצאה מעבודתה הצמודה עם בעלה קשה להבדיל בין תרומות השניים, אך נראה שחלק ניכר מהעבודה שמיוחסת ללבואזיה בוצע בעצם על ידי אשתו.

היותו של לבואזיה אחד מ-28 גובי המס בצרפת וחבר האקדמיה למדעים, שנחשבה לנחלת האליטה הצרפתית, הייתה לו לרועץ עם פרוץ המהפכה הצרפתית. בזמן שלטון הטרור שהנהיגו המהפכנים ב-1794, נחשב לבואזיה ל"אויב האומה". בית הדין המהפכני שפט אותו באשמת בגידה, הרשיע אותו ושילח אותו אל הגיליוטינה - כל זאת באותו היום, 8 במאי, בהיותו בן 51. למרבה האירוניה היה לבואזיה אחד מהליברלים בתפקידו, אך אחד מהמעשים שאולי חרצו את גורלו היה ריב עם ז'אן-פול מארה עיתונאי ומסית שטוף שטנה שקידש את השימוש בגליוטינה נגד מי שראה בעיני רוחו כאויבי המהפכה.

ערעורו של לבואזיה כנגד הוצאתו להורג נדחה על ידי השופט בצורה ברורה והחלטית: "הרפובליקה לא צריכה גאונים" (יש הטוענים שהוא אמר "מדענים"). חשיבותו למדע בוטאה על ידי המתמטיקאי ז'וזף לואי לגראנז' שקונן על ההוצאה להורג במילים "לראש הזה נדרשה שנייה אחת כדי ליפול, אך מאה שנים לא יפיקו עוד אחד שכזה". שנה וחצי לאחר מותו זוכה לבואזיה בידי הממשלה הצרפתית, וחפציו הפרטיים הועברו אז לידי אלמנתו, כשמוצמד אליהם פתק עם המילים "לאלמנתו של לבואזיה, שהורשע בשוגג".