אנטוניו ויוואלדי

אַנְטוֹנִיוֹ לוּצ'וֹ וִיוַואלְדִי Antonio Lucio Vivaldi
Antonio Vivaldi
Vivaldi.jpg
לידה4 במרץ 1678
ונציה, איטליה
פטירה28 ביולי 1741 (בגיל 63)
וינה, אוסטריה
תקופה/זרםבארוק
מספר יצירות ידוע805 (מסודרות Ryom1-779)
חתימהחתימת אנטוניו ויוואלדי

אַנְטוֹנִיוֹ לוּצ'וֹ וִיוַואלְדִיאיטלקית: Antonio Lucio Vivaldi‏; 4 במרץ 1678, ונציה - 28 ביולי 1741, וינה) היה מגדולי המלחינים האיטלקים בתקופת הבארוק, כנר וירטואוז ובגיל 25 הוסמך לכמורה.

ביוגרפיה

ילדותו של המלחין

אנטוניו לוצ'ו ויוואלדי נולד בוונציה, בירתה של רפובליקת ונציה. אביו, ג'ובאני באטיסטה, ספר לשעבר שהיה לכנר מקצועי, לימד אותו נגינה בכינור וכשהגיע לרמה נאותה, סייר בוונציה והופיע בנגינה עם בנו הקטן. האב היה בין מייסדי "סובניו דאי מוזיצ'יסטי די סנטה צ'צ'יליה", מעין איגוד מקצועי לנגנים ומלחינים. נשיא האגודה היה ג'ובאני לגרנזי, מאסטרו די קאפלה בבזיליקה של סאן מארקו ומלחין נודע בראשית תקופת הבארוק. ייתכן, שאנטוניו הצעיר קיבל את שיעורי ההלחנה הראשונים שלו אצל לגרנזי. המלומד בן לוקסמבורג ולטר קולנדר רואה ביצירה הליטורגית המוקדמת, (Laetatus sum (RV Anh 31, שאנטוניו חיבר בשנת 1691, בגיל 13, השפעה של סגנון לגרנזי. אביו היה מלחין בעצמו: אופרה בשם La Fedeltà sfortunata חוברה בשנת 1688 על ידי ג'ובאני באטיסטה רוסי, השם שבו נרשם אביו של ויוואלדי באיגוד שהיה בין מקימיו (רוסי - האדום, על שום צבע שערו, תכונה משפחתית).

נעורים וראשית קריירה

אנטוניו סבל אמנם מקשיי נשימה (כנראה קצרת), אך אלה לא הפריעו לו לנגן בכינור, לחבר מוזיקה ולהשתתף בפעילויות מוזיקליות שונות. בגיל 15 (1693) החל בלימודי דת לקבלת תואר כמורה. ב-1703, בן 25, הוסמך לכמורה ועד מהרה ניתן לו הכינוי "איל פרטה רוסו", "הכומר האדום", ככל הנראה בשל צבע שערו.

זמן לא רב לאחר הסמכתו, בשנת 1704, קיבל פטור מניהול המיסה בשל בריאותו הלקויה. בסוף 1706 פרש מכמורה פעילה. מעמדו בכנסייה הקתולית לא מנע ממנו לנהל פרשיות אהבים, אחת מהן עם הזמרת אנה ז'ירו.[1]