אנרגיה

ברק הוא התמוטטות חשמלית של האוויר בידי שדה חשמלי חזק שהופך לזרם של אנרגיה. ההפרש בין המטענים באטמוספירה (אנרגיה אלקטרוסטטית-פוטנציאלית) משתנה לחום, אור וקול, שהן צורות אחרות של אנרגיה.

בפיזיקה, אֵנֶרְגִּיָּה היא גודל פיזיקלי סקלרי, שמציין את הכמות העבודה היכולה להיעשות על ידי כוח, המסייע להבנה בכל תחומי הפיזיקה. לפי הגדרה כללית יותר, אנרגיה היא הגודל הפיזיקלי שנשמר כתוצאה מכך שחוקי הפיזיקה קבועים בזמן. בקיצור, יכולת לעשות עבודה כלשהי.

את האנרגיה ניתן לסווג לכמה מחלקות עיקריות, אנרגיה פוטנציאלית שהיא אנרגיה אצורה במערכת, אנרגיה קינטית הקשורה לתנועת גופים, ואנרגיה של שדות, שהיא אנרגיה הקשורה בקיומם של שדות־כח, למשל שדה אלקטרומגנטי או שדה כבידה. אנרגיה יכולה לעבור מגוף אחד לשני וללבוש צורות שונות, אולם חוק שימור האנרגיה קובע שסכום האנרגיה של כל הגופים והשדות במערכת סגורה הוא גודל קבוע, כלומר אינה נוצרת או נעלמת מאין.

המונח/השם

המונח 'אנרגיה' במשמעותו המודרנית נטבע על ידי הרופא והפיזיקאי הגרמני הרמן פון הלמהולץ כאשר ניסח את חוק שימור האנרגיה, שעל פיו אנרגיה אינה "נעלמת" או נוצרת מאין, אלא רק משנה את פניה,מה שאומר שכמות האנרגיה הקימת ביקום כולו אינה משתנה, כלומר הייתה קיימת תמיד.

מקור המלה ביוונית: energeia - עשייה; חיבור של מילים en - ב־ ו־ergon - עבודה.

האקדמיה ללשון העברית הציעה בשנת 1930 את המילה מֶרֶץ במקביל למילה אנרגיה, אך זנחה מילה זו כעבור עשור.