אסלאמופוביה

אסלאמופוביה הוא מונח שמשמעותו פחד או שנאת האסלאם, מוסלמים או תרבות מוסלמית. השימוש במונח שנוי במחלוקת. חרף שמו, אין המושג שייך לתחום הפסיכיאטריה. ניתן להגדיר את המושג גם כאמונה שהאסלאם טומן בחובו נטייה אלימה כלפי לא-מוסלמים, ודחיית האסלאם על בסיס ניגודו לכאורה לרעיונות כגון שוויון, סובלנות ודמוקרטיה. כמו כן, ניתן לראות זאת כסוג של גזענות המופנה כלפי קבוצה דתית, במקום אתנית, בצורה של קובץ דעות קדומות שליליות לגבי אותה קבוצה.

היסטוריית המונח

הביטוי הוא נאולוגיזם משנות ה-90 של המאה ה-20 ומשתרש מקסנופוביה. במהלך שנים אלו הבחינו סוציולוגים רבים בשינוי בדפוסי הדעה הקדומה מהחלתה על פי צבע העור לעבר רעיונות של נבדלות ושל עליונות תרבותית. בשל כך נטען כי הוא הושפע מצורות חשיבה שמקורן במאה שעברה, כגון זהותיות פוליטית ורב-תרבותיות, המשקפות רעיונות של נבדלות מבוססת קבוצות.

שימוש במונח נעשה בעיקר בהקשר של חבלי הקליטה של קהילות מהגרים מוסלמים במקומות כגון ארצות הברית, אירופה ואוסטרליה, ולאחרונה גם ביחס למוסלמים תושבי הודו. בהקשר זה של אסלאמופוביה בהודו יש הטוענים כי מדובר בפוליטיקה פנימית קהילתית של הודו, ומנגד נאמר כי תופעה זו, בדומה לאחותה במערב, כוללת את אותם סממנים של זלזול ואנטגוניזם כלפי התרבות המוסלמית.

האסלאמופוביה מתבטאת לעתים קרובות, בשל הקשר האסוציאטיבי החזק הקיים בין ערבים לאסלאם, בצורה של גזענות כלפי ערבים. זאת אף על פי שמרבית המוסלמים אינם ערבים.

ארגון Runnymede Trust הבריטי מנה ב-1997 שמונה מרכיבים המגדירים אסלאמופוביה ומקובלים על ידי EMCR ‏– (European Monitoring Centre on Racism and Xenophobia):

  1. תפיסת האסלאם כגוש מונוליתי, סטטי, שאינו משתנה.
  2. תפיסת האסלאם כאחר וכשונה, וכן ככזה שאין לו ערכים משותפים עם תרבויות אחרות, ואינו מושפע מהן או משפיע עליהן.
  3. ראיית האסלאם כנחות לעומת המערב, כברברי, אי-רציונלי, פרימיטיבי וסקסיסטי.
  4. זיהוי האסלאם עם אלימות, תוקפנות, איום, תמיכה בטרור וכשואף להתנגשות ציוויליזציות.
  5. ראיית האסלאם כאידאולוגיה פוליטית המשמשת ליתרונות צבאיים או פוליטיים.
  6. פסילת ביקורת האסלאם על המערב ללא קשר לתוכנה.
  7. העוינות כלפי האסלאם משמשת להצדקת פרקטיקות מפלות כלפי מוסלמים והדרת מוסלמים מהחברה הדומיננטית.
  8. תפיסת העוינות האנטי-מוסלמית כטבעית וכנורמלית.

היסטורית, התופעה צצה לראשונה עם תחילת התרחבות האסלאם והתגברה בעקבות מסעי הצלב.

בתקופה המודרנית, האסלאמופוביה התגברה בחברות מערביות, בין השאר, בשם הקישור שנעשה בין כל חברי האמונה המוסלמים לבין כמה קבוצות של תנועות אסלאמיסטיות אלימות (בעיקר אל-קאעִדה ובישראל חמאס וחזבאללה), המפעילות טרור אסלאמי.