אסמרה

אסמרה
ኣስመራ
أسمرا
AsmaraMunicipality.jpg
סמל אסמרה
Asmara Panorama.JPG
תמונות של אסמרה
מדינהאריתריאהאריתריאה  אריתריאה
מחוזמרכז
חבל ארץחמסיאן
תאריך ייסוד1897
שטח12,158.1 קילומטר רבוע
גובה2,325 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר649,000 (2009)
 ‑ צפיפות32.90 נפש לקמ"ר (2009)
קואורדינטות15°20′N 38°56′E / 15°20′N 38°56′E / 15.333; 38.933
אזור זמןUTC +3
http://www.asmera.nl/asmara.htm
(למפת אריתריאה רגילה)
אסמרה: עיר מודרניסטית של אפריקה
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Asmara, cinema impero, 07.JPG
קולנוע ה-Cinema Impero שנבנה ב-1937 בסגנון הארט דקו
מדינהאריתריאהאריתריאה  אריתריאה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2017, לפי קריטריונים 2, 4
קואורדינטות15°20′00″N 38°55′00″E / 15°20′00″N 38°55′00″E / 15.333333333333; 38.916666666667 
Ge'ez.svg
בערך זה מופיע גופן געז.

כדי שתוכלו לראות את הכתוב בערך זה בצורה תקינה, תצטרכו להתקין גופן געז במחשבכם. אם אינכם יודעים כיצד לעשות זאת, תוכלו לקבל עזרה כאן.

אסמרהגעז: ኣስመራ, בערבית: أسمرا) היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר באריתריאה, עם אוכלוסייה של כ-649,000 אנשים. בגובה של 2,400 מטרים, אסמרה ממוקמת על קצה מתלול הצפון-מערבי של השבר הסורי אפריקאי ושל הרמה האריתראית.

ב-2017 העיר הוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו בשל ריכוז האדריכלות המודרנית בה.[1]

היסטוריה

אסמרה נוסדה מאיחוד של ארבעה כפרים שנלחמו זה בזה עד שהנשים בכל אחד מהכפרים שכנעו את הגברים שכדי לשמר את השלום, ארבעת הכפרים חייבים להתאחד. תחילה קראו למקום "ארבעתה אסמֵרה" שמשמעותו בתיגרינית הוא "הארבע שעשו אותם מאוחדים" ובסופו של דבר המילה "ארבעתה" נשרה מהשם ונשארה המילה "אסמרה", אם כי יש אזור שעדיין נקרא "ארבעתה אסמרה". משמעות השם "אסמֵרה" בתיגרינית הוא "הן עשו אותם מאוחדים". השם השתנה לאחר מכן בהשפעה איטלקית ל"אסמַרה". כיום בעיקר האנשים שאינם אריתראים משתמשים בשם המעוות, ואילו האריתראים ושכניהם משתמשים בשם המקורי.

אסמרה, שהייתה חלק מממלכת "מדיר בהר", נכבשה תוך זמן קצר על ידי המצרים, בתמיכה וגיבוי בריטי. לאחר מכן יוהנס הרביעי, קיסר אתיופיה כבש את האזור ונתן לאלולה אנגדה את תואר המושל בו. אנגדה העביר את בירת המחוז לאסמרה, כשבאותו זמן היו בה 150 תושבים. תוך ארבע שנים, מנתה אוכלוסיית העיר למעלה מ-3000 תושבים, והחשיבות הכלכלית שלה, עם גידול הסחר עם מאסאווה, גדלה בהדרגה.

ב-1889 איטליה כבשה את אריתריאה ובעקבות החשיבות שנוצרה בתקופתו של אנגדה, העיר נבחרה לבירת אריתריאה האיטלקית על ידי המושל מרטיני ב-1897. האיטלקים בנו את העיר בסגנון מודרני והיא זכתה לכינוי "רומא הקטנה" ("Piccola Roma"). האיטלקים עסקו בבנייה בנו מסילת ברזל מעיר הנמל מאסאווה לחוף הים האדום לאסמרה (המסילה היחידה הקיימת במדינה עד היום). העיר נפגעה קלות ברעידות אדמה ב-1913 וב-1915. כמו כן הם בנו את העיר בסגנון הארכיטקטוני המודרני[2]. בימינו, חלק משמעותי מהמבנים בעיר הם ממקור איטלקי, ויש חנויות שעדיין יש להן שם איטלקי. בעיר התפתחה קהילה איטלקית, ובמפקד אוכלוסין בעיר ב-1939 מתוך 98,000 תושבים בעיר 53,000 מתוכם היו איטלקים. עובדה זו הפכה את העיר לעיר האיטלקית המרכזית של האימפריה האיטלקית באפריקה. באותה שנה, באריתריאה כולה היו 75,000 איטלקים. לאיטלקים היו הרבה השקעות בתעשייה בעיר, אבל הם נפסקו עם תחילת מלחמת העולם השנייה והפריחה התעשייתית של האזור נפסקה.

בנין פיאט בסגנון הארט דקו (1938)

באפריל 1941 נפלה אסמרה בידי כוחותיו של הגנרל הבריטי ויליאם פלאט שהסתערו על אריתריאה מסודאן במסגרת המערכה במזרח אפריקה[3]. הבריטים שלטו באריתריאה עד 1952. במהלך הזמן הזה הבריטים העבירו את רוב התעשיות לקולוניות שלהם בהודו וקניה. הבריטים ניסו לשמר את השלטון האיטלקי, אבל בשנת 1949 החלו פעולות טרור כנגד האירופאים[4][5], וכן של נוצרים תומכי אתיופיה כנגד המוסלמים תומכי שלטון איטליה[6].

לאחר סיום השלטון הבריטי ב-1952, האו"ם החליט לצרף את הקולוניה לשעבר תחת שלטון פדרטיבי לאתיופיה בראשות היילה סלאסי. בפדרציה, אסמרה לא הייתה עוד הבירה אלא אדיס אבבה, במרחק של יותר מ-1000 קילומטר משם, והשפה הלאומית שונתה מתיגרינית לאמהרית אתיופית. ב-1961 החליט הקיסר סלאסי לסיים את ההסכם ה"פדרטיבי" ולהפוך את אריתריאה למחוז ה-14 של האימפריה האתיופית. בעלת הברית הגדולה ביותר של אתיופיה אז הייתה ארצות הברית. בין 1943 ל-1977 שכן בעיר מתקן של צבא ארצות הברית. מלחמת העצמאות של אריתריאה פרצה ב-1961 ונגמרה ב-1991 ותוצאתה הייתה עצמאות אריתריאה. אסמרה לא סבלה מנזק במהלך המלחמה בהשוואה לרוב האזורים הגבוהים במדינה. העיר הפכה בחזרה להיות בירת המדינה כאשר אריתריאה זכתה בעצמאותה.