אפקט החממה

Gnome-colors-edit-find-replace.svgיש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: יש הרבה דגש בערך לתאוריות שוליות יחסית בעוד ממצאים מרכזיים חסרים בו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
תחנת כוח במקסיקו סיטי מזהמת את האוויר . זיהום אוויר הוא אחד המקורות העיקריים לפליטה של גזי חממה שמקורם בפעילות אנושית

אֵפֵקְט הַחֲמָמָה הוא תהליך שבו גזי חממה באטמוספירה של כוכב לכת גורמים להחזר של קרינה תת אדומה אל פני השטח שלו, ובכך גורמת להתחממות שלו. מקור השם הוא באנלוגיה מוטעית לחימום של אוויר בתוך חממה יחסית לאוויר מחוץ לה. בהיעדר אפקט החממה, הטמפרטורה הממוצעת של פני השטח של כדור הארץ הייתה עומדת על כ-18° צלזיוס מתחת לאפס, אך בזכות אפקט החממה הטמפרטורה היא כ-15°. המודל הוצע לראשונה על ידי הכימאי השוודי סוונטה אוגוסט ארהניוס בשנת 1896. כיום ישנה תמיכה רחבה בקהילה המדעית בהשערה שהתעצמות אפקט החממה גורמת להתחממות העולמית.[1] בכוכב נוגה קיים אפקט החממה החזק ביותר במערכת השמש, שגורם לכך שהטמפרטורה שם עומדת על 460 מעלות צלזיוס. וכך נוגה חמה יותר מכוכב חמה אף על פי שהוא מקבל רק רבע מכמות קרינת השמש בהשוואה אליו.

הגורמים להגברה בעצמת אפקט החממה בכדור הארץ

בכדור הארץ נצפית התגברות באפקט החממה מאז המהפכה התעשייתית והשימוש בפחם ובנפט באופן תעשייתי, בעקבות פליטת כמויות גדולות של גזים לאטמוספירה כתוצאה משריפת החומרים כמו גם כתוצאה משריפת ביומסה באזורים מיוערים, בעיקר לצרכים חקלאיים. לבד מנזקים ישירים ועקיפים הנגרמים לסביבה ולבריאות האוכלוסייה עקב גזים אלה, נפלטים גם גזי חממה רבים, כשבראשם פחמן דו-חמצני, אשר שיעור הימצאותו באטמוספירה גדל והולך בשנים האחרונות.

תהליך ההטמעה (פוטוסינתזה) המתבצע על ידי צמחים ופלנקטון צמחים היו בעבר גורם מאזן אשר ייצב את שיעור גז זה באוויר, כחלק ממעגל כמעט סגור של המערכת האקולוגית של נשימה ופירוק מצד אחד, והטמעה מהצד השני.

כיום, הפחמן שממנו נוצר הפחמן דו-חמצני הנפלט לאוויר אינו נובע מן המערכת האקולוגית העכשווית, אלא מקורו בפחמן שנאגר במעמקי האדמה במשך אלפי שנים על ידי ריקבון של עצים וצמחים.[2] כמות הצמחים הנוכחית אינה מספיקה להטמעת הכמויות העצומות של הפחמן. משום כך המערכת של קליטת פחמן ופליטתו מתוך המערכת הביוספירית אל הסביבה אינה מאוזנת. תהליכי מדבור ופגיעה בצמחים על ידי עיור וכיסוי השטח בכבישים יכולים להקטין עוד יותר את יכולתם של הצמחים להטמיע חלק מהפחמן הדו-חמצני.

ב-2006 יצא דו"ח של האו"ם שטען שמשקי החי אחראים על 18% מגזי החממה המיוצרים באשמת האדם כאשר הכמות הנפלטת ממכוניות מגיעה ל-13.5%, אולם ב-2010 דווח שהדו"ח הפריז בשיוך ההשפעה של אכילת בשר על שינויי האקלים.[3]