אקרה

Gnome-edit-clear.svgערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ויקיזציה, סגנון.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אקרה
Accra
Downtown accra.jpg
מרכז העיר אקרה
מדינהגאנהגאנה  גאנה
שפה רשמיתאנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסודהמאה ה-15
שטח185 קמ"ר
גובה61±1 מטר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר2,291,352 (נכון ל־2013)
 ‑ במטרופולין2,029,143 (2006)
 ‑ צפיפות10,613 נפש לקמ"ר (2012)
קואורדינטות5°33′N 0°12′W / 5°33′N 0°12′W / 5.55; -0.2
אזור זמןUTC
http://www.ama.ghanadistricts.gov.gh
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חוף לאבאדי

אָקְרָהאנגלית: Accra) היא בירת גאנה והגדולה שבעריה. העיר משמשת מרכז מנהלי, תקשורתי וכלכלי של המדינה ומתגוררים בה כ-2,269,000 תושבים (נכון לשנת 2012).

אקרה היא בירת אזור אקרה הגדולה ובירת מטרופולין אקרה, שבו מתגוררים כ-4 מיליון איש ב-8 מחוזות והיא המטרופולין הגדול במדינה מבחינת גודל האוכלוסייה.

אקרה נוסדה במאה ה-15 והתפתחה לאורך השנים הודות להיותה עיר נמל. האירופאים הראשונים שהגיעו אל אקרה היו הפורטוגזים ומטרתם הייתה חיפוש זהב. עד מהרה הם גילו את סחר העבדים שהתפתח לעסק רווחי ולכן גם ענף כלכלי עיקרי. שגשוג ענף סחר העבדים הביא להגעתם של הבריטים, ההולנדים, הדנים והגרמנים לאקרה. במאה ה-17 שימש נמל אקרה כמרכז אזורי לסחר עבדים. עידן העבדות נמשך קרוב ל-250 שנה ובשנים אלו ממוצע הסחר בעבדים היה כ-10,000 לשנה. עד סוף תקופת העבדות בסוף המאה ה-19 בנו האירופאים מצודות ונמלים לאורך חוף הזהב. בנוסף לסחר עבדים שימש הנמל לייצוא סחורות כמו קקאו, שמן דקלים, עצים ואגוזי קולה.

מרבית העיר נהרסה ברעידות אדמה בשנת 1862 ו-1939 אולם נבנתה מחדש.

בשנים 18841885 בעקבות בקשת פורטוגל, התקיימה ועידת ברלין שנועדה להסדיר את הקולוניאליזם האירופאי והמסחר ביבשת אפריקה. הועידה נערכה ואורגנה על ידי הקנצלר הראשון של קיסרות גרמניה אוטו פון ביסמרק. בוועידה הוחלט על חלוקת יבשת אפריקה בין המעצמות האירופאיות, וגאנה הועברה לידי הבריטים.

במאה ה-19 הייתה אקרה לבירת המושבה הבריטית חוף הזהב. שם זה ניתן לה על ידי הפורטוגזים במאה ה-15 במהלך מסעות החיפושים שלהם אחרי זהב ביבשת אפריקה.

הודות לפיתוח מואץ בשנים האחרונות, הלכה אקרה והתפתחה למטרופולין מודרני. הוקמו בה גורדי שחקים, מלונות יוקרה, אתרי בילוי ומסעדות. התפתחות חיי התרבות בעיר כללה הקמת מוזיאונים, אנדרטאות ותיאטרון לאומי מרשים. בשל היותה המרכז הכלכלי של גאנה נמצאים בעיר סניפי הבנקים הראשיים, חנויות כלבו גדולות וריכוז של כלל משרדי הממשלה.

היסטוריה

מקור המילה אקרה הוא מן המילה Nkran שמשמעותה נמלים בשפת אקאן (Akan). השם ניתן לעיר על שם קני הנמלים הרבים הנמצאים בכל סביבותיה. העיר יושבה לראשונה במאה ה-15 על ידי שבט הגא (ga) שהיגר לאזור מהכפר ayawaso, כ-16 ק"מ צפונית לאקרה, עקב היריבות עם שבט ה-akwamu שהיה יריבם.

בתחילת דרכה לא שמשה העיר כאזור מסחר מרכזי, אולם היא הלכה ותפסה תפקיד מרכזי במסחר בשל היותה עיר נמל, עובדה שהקנתה לה יתרון על הערים השכנות לה.

הנמל באקרה שימש כמרכז לסוחרי העבדים הפורטוגזים, בשל קרבתו למבצרים שנבנו בעיר: מצודת ג'יימס (James Fort) הנמצאת כיום בג'יימסטאון (Jamestown) ומצודת אשר (Ussher Fort) הנמצאת באזור אשרטאון (Ussherstown), שנבנו בזמן השלטון הדני. הסחר בעבדים נמשך עד שנת 1807.

בשנת 1850 מכרו הדנים את המבצרים לבריטים, ובשנת 1873, לאחר עשרות שנים של סכסוכים עם עם ה-אסאנאט (Asante) שישב באזור גאנה המרכזית, כבשו הבריטים את שטחי המחיה שלהם והכריזו על גאנה כמושבת כתר. בהמשך כבשו הבריטים את אקרה פעמיים בשנת 1874 וב-1877 ואקרה תפסה את מקומה של קייפ קוסט (Cape Coast) כבירת החוף של המושבה הבריטית וזאת בשל תנאי מזג אוויר הנוחים יותר שלה.

אחת ההחלטות החשובות בהיסטוריה של העיר הייתה סלילת קו הרכבת מאקרה לקומאסי (Kumasi) בשנת 1908. הקו נסלל על מנת לייעל את תהליך שינוע הקקאו ממרכז המדינה אל הנמל באקרה. בשנת 1923 הושלמה בניית המסילה, ובשנת 1924 הפך ענף ייצוא הקקאו לענף הייצוא המרכזי של גאנה. אקרה הייתה ליצואנית הראשית של הקקאו בעולם, מה שהוביל לצמיחה מהירה של העיר. עקב קיומה של אספקה סדירה של מים זורמים בעיר, אוכלוסייה גדולה מהכפרים שסביב העיר היגרה אליה.

לאחר הכיבוש הבריטי של האזור, הפכה אקרה לבירת המושבה הבריטית חוף הזהב. אקרה שגשגה במהלך שנות ה-20 של המאה ה-20 הודות להשפעתו של המושל, סר פרדריק גורדון גוגיסברג (Sir Frederick Gordon Guggisberg), אשר פיתח רבות את העיר והיה אחראי בין היתר לבניית גשר על פני הקורל לגונה (Korle Lagoon), אישר מכירת קרקעות לבניית בתים, בנה בית חולים ובתי ספר. פעולות אלה הביאו לגידול באוכלוסיית העיר, הן כתוצאה מהגירת תושבים מהאזורים הכפריים שסביב העיר אליה, והן כתוצאה מהגירה של אנשי עסקים ומנהלים מאזור אירופה.

מהומות אקרה בשנת 1948 הובילו לפרוץ המהפכה הגאנית - מלחמת העצמאות של גאנה. בסופה, ב-6 במרץ 1957, זכתה גאנה בעצמאות, ואקרה הפכה לבירתה. גאנה הייתה המדינה השחורה הראשונה באפריקה שהשתחררה מהקולוניאליזם האירופי, ויומיים לאחר שחרורה הצטרפה לאו"ם כחברה ה-81.