גאוגרפיה של ארץ ישראל

גאוגרפיה של ארץ ישראל
מפה פיזית של ישראל בה מצוינות הערים העיקריות
יבשתאסיה
שטח
דירוג שטח154
שטח20,770 קמ"ר [1]
  אדמה20,330 קמ"ר (97.88%)
  מים440 קמ"ר (2.12%)
גובה
הנקודה הנמוכה427 מטר מתחת לפני הים (ים המלח)
גובה ממוצע508 מטר
הנקודה הגבוהה2,236 מטר (הר חרמון, כיפה ממערב למצפה שלגים)
מידע נוסף
אורך קו החוף273 ק"מ
אורך הגבולות1,068 ק"מ
מדינות גובלותסוריה, ירדן, מצרים, לבנון, השטחים הפלסטיניים, קפריסין, רצועת עזה, יהודה ושומרון
הנהר הארוךנהר הירדן
הימה הגדולהים המלח
אקלים
משאבים טבעייםגז טבעי, אשלג, ברום
תצלום לוויין של ארץ ישראל משנת 2003, הכולל את מדינות ישראל, וחלקים משטחן של לבנון, סוריה, ירדן ומצרים

ארץ ישראל ממוקמת ביבשת אסיה, במזרח התיכון. גבולה הצפוני הוא בדרום מדינת לבנון של ימינו וגבולה הצפון מזרחי הוא בדרום מערב סוריה; במזרח ובדרום מזרח היא גובלת במדבר הערבי ובקצה הדרומי נמצא הים האדום; במערב הים התיכון ובדרום מערב סיני.

ארץ ישראל היא חבל ייחודי ורבגוני, שהיווה ארץ מעבר ופרשת דרכים, ולמעשה לב המזרח התיכון. היא ממוקמת במערבו של האזור הנקרא הסהר הפורה ובדרומו של האזור הנקרא לבנט, אם כי לאחרונה הצטמצם מושג זה לסוריה ולבנון בלבד.[2] על אף שארץ ישראל היא אחת הארצות הקטנות בעולם, היא שוכנת בין יסודות גאולוגיים, פיזיולוגיים ואקלימיים מגוונים, ומהווה נקודת חיבור בין שלוש היבשות העתיקות: אירופה, אסיה ואפריקה.

בארץ ישראל אקלים ים תיכוני, כלומר - הקיץ ארוך, בהיר, חם ויבש, ואילו החורף מתון, בהרים ובצפון קר יותר. הצפון והמרכז המזרחי הרריים, המערב שפלת חוף, במזרח זורם נהר הירדן, הדרום מדברי, 5% מיוערים. מים עיליים מצויים בארץ ישראל בעיקר בשלושת המקומות הבאים: ים כנרת (שטחו 164 קמ"ר), ים המלח (שטחו 310 קמ"ר) ונהר הירדן (אורכו 251 ק"מ). בארץ ישראל נמצא המקום היבשתי הנמוך ביותר בעולם, והוא: חוף ים המלח (ישנן נקודות נמוכות יותר מתחת למים או מתחת לפני הקרח). נכון לשנת 2017, גובה החוף הוא 431 מטר מתחת לפני הים. המקום הגבוה היותר בשטח ממערב לנהר הירדן הוא הר מירון עם גובה של 1,204 מטר. המקום הגבוה ביותר הכולל את הגולן הוא בהר חרמון, כיפה ממערב למצפה שלגים בגובה 2,236 מטרים.

הנקודה היבשתית המרוחקת ביותר על פני כדור הארץ מארץ ישראל היא האי (המיושב) רפּה איטי (שבאיי באס - השייכים לפולינזיה הצרפתית); האנטיפוד של האי הזה ממוקם כמעלה-וחצי דרומית-מזרחית לאילת.

היסטוריה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה של ארץ ישראל

העת העתיקה

ארץ ישראל הייתה מיושבת עוד מתקופת האבן ובה נבנו הערים הראשונות של האנושות. ארץ ישראל הייתה מיוערת בחורש טבעי ורבו בה בעלי חיים, בהם גם אריות וחיות גדולות אחרות. ערים גדולות רבות נבנו בה והיא הייתה מיושבת ברציפות במשך אלפי שנים. עברו בה מספר דרכי מסחר חשובות, שהבולטות בהן דרך המלך ודרך הים, שקישרו את מצרים העתיקה עם ערי סוריה וצפונו של המזרח התיכון. נמלי הים הטבעיים שלה היו מעטים והפעילות הימית בה הייתה מצומצמת יחסית לזו של פיניקיה.

נבנו בה מספר ערי מדינה כנעניות, חלקן גדולות למדי דוגמת מגידו. ערי המדינה לא התאחדו מעולם לכדי מדינה ריכוזית אחת, אך נכבשו על ידי מצרים העתיקה והיו חלק מהאימפריה המצרית בתקופת הממלכה החדשה במצרים. גלי הכיבוש של גויי הים הותירו בה יישובים פלשתים אחדים בדרום מערב, בצמוד לחוף הים התיכון. הממלכות הריכוזיות הראשונות שנוצרו בה, נוסדו בידי היהודים. קיימת מחלוקת על קיומה של ממלכת ישראל המאוחדת של דוד שלמה, אך אין ספק בדבר קיומן של ממלכת יהודה וממלכת ישראל ששגשגו באזור במחצית הראשונה של האלף הראשון לפנה"ס. האימפריה האשורית כבשה את ממלכת ישראל במאה ה-8 לפנה"ס והותירה בה חורבן רב ואחר כך חרבה גם ממלכת יהודה בכיבוש בבלי במאה ה-6 לפנה"ס, אך עריה שוקמו והיישוב העירוני לא נזנח. גלי כיבוש יוונים-מוקדונים לא פגעו בעריה, אך בעת השלטון הרומאי מרדו היהודים מספר פעמים נגד השלטון הרומי ובתגובה הרסו הרומאים חלק ניכר מערי הארץ, אך גם חורבות אלה שוקמו.

ימי הביניים

בימי הביניים סבלה ארץ ישראל משורה של מסעות צלב שבתגובה אליהם, הורו השלטונות הממלוכים, שכבשו את ארץ ישראל בחזרה מידי הצלבנים במאה ה-13 להרוס את כל ביצורי ערי החוף. כתוצאה מכך, חרבו מרבית ערי החוף והארץ הייתה שוממה למדי, למעט מספר מרכזים עירוניים בצפון ובירושלים במשך מרבית התקופה הממלוכית והעות'מאנית והיישוב התרכז בעיקר בכפרים.

העת החדשה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עיור בישראל

בסוף המאה ה-19 התחילו להגיע גלי עליה יהודים גדולים לארץ ישראל והם היו בין הגורמים העיקריים לחידוש היישוב העירוני. תנופת הבנייה נמשכת עד עצם היום הזה וכיום יש בה עשרות ערים גדולות וקטנות.

גידולים חקלאיים

הגידולים החקלאים העיקריים של העת העתיקה היו, כמקובל באזור, חיטה וגידולי דגן אחרים. גם בימי הביניים הגידולים היו אופייניים לאזור עם גידולי דגן ופירות. כמו כן, גידלו בה כותנה, בחלקה ליצוא. בעת החדשה רבו בה גידולים מסחריים רבים וכיום מתאפיינת ארץ ישראל בגידולים חקלאים בטכנולוגיה מודרנית. עד ראשית המאה ה-20 היה בארץ ישראל חורש טבעי רב, אך מרבית העצים נכרתו למען מאמץ המלחמתי של האימפריה העות'מאנית נגד הבריטים ב מערכה על סיני ועל ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. העצים שימשו להפעלת הרכבת שהחישה תגבורות ואמצעי לחימה לחזית. כיום מרבית החורש בארץ נטוע בידי אדם.