גזענות

Disambig RTL.svg המונח "גזען" מפנה לכאן. לערך העוסק בסיפור קצר מאת אייזק אסימוב, ראו גזען (סיפור קצר).
כרזה נאצית גזענית המופנית כלפי אנשים בני לאומים שונים שמוצאם מאסיה, 1942

גִּזְעָנוּת היא עמדה שלפיה בקרב בני אדם מתקיים קשר הכרחי בין מוצאם לבין תכונות אופי מסוימות, או לעתים גם כישורים שכליים. היחיד אינו נשפט על פי ייחודו האישי אלא על פי השתייכותו לקבוצה בלבד. ברוב המקרים משתמעת מהגישה גם עליונותה של קבוצה אחת על האחרת, והיא משמשת צידוק למעשים ולהתבטאויות שעיקרם העדפה של בני קבוצה אחת על בני הקבוצה האחרת[1].

על פי חוק העונשין הישראלי מוגדרת הגזענות כרדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור בני אדם או חלקים של האוכלוסייה או יחידים, והכול בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני[2].

התאוריות הראשונות שהוכתרו בכינוי 'גזענות' מקורן במאה ה-19 והן התייחסו לקבוצות הנבדלות במוצאן הביולוגי בלבד, אולם עם הזמן התרחבה הגדרה זו ונהוג לכלול בה גם הבחנות על בסיס לאומי[3], ניתן להרחיב זאת גם להבחנה על פי תכונות אחרות, כדוגמת מגדר, נטייה מינית, דת וכדומה[4].

דוגמאות מובהקות לגזענות ממוסדת הן תורת הגזע הנאצית ומשטר האפרטהייד בדרום אפריקה.

מהות הגזענות

במשמעותה הרווחת, מגדירה הגזענות התייחסות שלילית (שנאה, אפליה) לבני אדם, בגלל מוצאם האתני או צבע עורם. גזענות כזו נחשבת לסותרת זכויות האדם (בדומה לאפליה מטעמי מין, נטייה מינית, זהות מינית, גיל ומראה חיצוני), והיא פסולה על פי חוק במדינות רבות. בעבר, מדינות שונות נשאו את דגל הגזענות, אך כיום הפך המונח למציין תופעה שלילית ולמילת גנאי בכל העולם.

יש הסוברים כי אבחנה בין גזעים כשלעצמה אינה גזענות, אולם שימוש באבחנה זו כדי לקבוע שגזע אחד עליון או נחות מגזע אחר, וזאת לצורך אפליית הגזע ה"נחות" - הוא מעשה גזעני. אחרים, לעומתם, טוענים שהחלוקה לגזעים היא תוצאה של הבניה חברתית ועצם החלוקה לגזעים היא ביטוי לגזענות[5]. יש המוצאים תימוכין לטענה בכך שגזעים טהורים אינם קיימים מבחינה ביולוגית[6].

העדפה מתקנת אינה נחשבת בדרך כלל כגזענות. הסיבה לכך היא שההעדפה המתקנת הונהגה על מנת לתקן פערים היסטוריים, שנוצרו, לפי הגורם המתעדף, בשל הפליה של קבוצה גזעית בעבר. בישראל, בית המשפט מחיל מבחן, אשר בוחן את תוצאות המקרה ובוחן שוויון מהותי על פני שוויון פורמלי - כך אי-שוויון ו"אפליה" לכאורה בשלב ראשון, אשר מטרתו צמצום פערים ויצירת שוויון מהותי בשלב שני, מקובל כיום בישראל וברוב המדינות המערביות. עם זאת, יש המתנגדים ל"העדפה מתקנת" של קבוצה גזעית (ורואים גם בה אפליה גזעית) בטענה שכמוה כאפליית בני הקבוצות הגזעיות האחרות, וכדי לבטל תוצאות אפליה מן העבר ניתן להשתמש בכלים אחרים, שאינם קשורים בגזע.

על אף שההגדרה של גזענות מתייחסת אך ורק לאפליה על בסיס מוצא גזעי או לאומי, יש המשתמשים במושג "גזענות" גם לתיאור תופעות אחרות שהם רואים כמפלות על בסיס שייכות לקבוצה מסוימת, כגון: שוביניזם, הומופוביה וכדומה.