גמלא (יישוב עתיק)

ההר שמזכיר בצורתו גמל הוא שנתן לגמלא את שמה

גמלא הייתה עיר יהודית ברמת הגולן שחרבה במרד הגדול בסוף ימי הבית השני. חפירות נרחבות התקיימו בגמלא מ-1976 ועד 1991 בניהולו של הארכאולוג שמריה גוטמן. היום מהווה אתר החפירות של העיר גמלא חלק משמורת הטבע גמלא ונחשב לאתר תיירות חשוב. סך השטח הבנוי של העיר היה כ-180 דונם, שטח שנחשב גדול בעת העתיקה.

שמה של העיר נגזר מהשם "גמל" על שם ההר דמוי דבשת גמל עליו היא שכנה.

היסטוריה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המצור על גמלא

העיר גמלא מוזכרת בתלמוד כאחת מהערים המוקפות חומה מתקופת יהושע בן נון. ככל הנראה, עוד קודם לכך, בתקופת הברונזה הקדומה היה במקום יישוב שחרב. לאחר שיבת ציון התיישבו במקום צאצאי הגולים. המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי כבש את העיר מידי מתיוונים או מושלים הלניסטיים במאה הראשונה לפנה"ס ויישב בה יהודים, מתוך כוונה לאכלס את אזורי הסְפר של ממלכתו.

יוסף בן מתתיהו, מפקד הגליל בזמן מרד הגדול נגד הרומאים, הורה בשנת 66 לבצר את גמלא כמעוזו הראשי בגולן (קדמוניות היהודים 13:394). יוסף בן מתתיהו מתאר את הטופוגרפיה של העיר, התלויה על צלע הר תלולה ואליה מוביל רק שביל אחד (גם כיום). העיר בנויה על גבעה המוקפת מדרונות תלולים משלושה עברים, ומצד צפון מזרח היא מבוצרת בחומה שבנה יוסף. הוא מפרט לגבי המצור שהטיל אספסיאנוס שהוביל לכיבוש העיר בשנת 67 (בשלב זה יוסף בן מתתיהו היה כבר שבוי בידי הרומאים). הרומאים הרעישו את חומת העיר באיל ברזל והחלו לדחוק את מגני העיר היהודים מעלה, אולם בשלב מסוים כוח החלוץ ניתק מן הכוח המרכזי. היהודים כיתרו את הרומאים, ודחקו אותם אל הגגות (שבשל תלילות העיר היו צמודים לקרקע). הגגות קרסו תחתיהם, וחיילים רומיים רבים מצאו את מותם. בניסיון השני לכיבוש העיר הצליחו הרומאים למוטט את מגדל השמירה בעיר ולהשתלט על העיר הנצורה. ארבעת אלפים מתושבי העיר נטבחו, בעוד חמשת אלפים בחרו לקפוץ אל מותם מראש הצוק של העיר (מלחמות היהודים ד' 1-83). בסך הכול נהרגו בעיר 9,000 נפש, מתושבי גמלא ותושבי הכפרים הסמוכים שמצאו בה מחסה מפני הכוחות הרומאים הקרבים.