גפן היין

Disambig RTL.svg המונח "גפן" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו גפן (פירושונים).
קריאת טבלת מיוןגפן היין
ענבים
ענבים
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה:צומח
מערכה:בעלי פרחים
מחלקה:דו-פסיגיים קדומים
סדרה:גפנאים
משפחה:גפניים
תת־משפחה:Vitoideae
סוג:גפן
מין:גפן היין
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Vitis vinifera
ליניאוס, 1753
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גפן היין או בקיצור גפן (שם מדעי: Vitis vinifera) היא מין של צמח מטפס ממשפחת הגפניים. פרי הגפן הוא ענב, המשמש הן כפרי מאכל, כפרי מיובש לצימוקים ולהכנת יין.

תיאור הגפן

עלה הגפן
אשכול ענבים בזמן הבוחל
כרם ענבים בגוש עציון.

הגפן מלבלבת ופורחת בתחילת האביב, עליה רחבים ומפורצים דמויי כף יד. ענפיה הצעירים נקראים שריגים, ורק לקראת סוף העונה הם מתעצים והופכים לזמורות, השריגים צומחים במהירות רבה (לעתים עד לאורך של 4.5 מטרים בעונה - כ-3 ס"מ ליום), צבעם ירוק בהיר והם מתעצים בסוף הקיץ. הזמורות מחולקות לקטעים שביניהם ניצנים (המכונים בעגה החקלאית "עיניים/פקעים") מהם יצאו שריגים, ובני שריגים. הגפן מפתחת גם קנוקנת - ענף מנוון (הומלוגי לשיזרת האשכול - הציר המשמש לנשיאת הענבים) הקנוקנת משמש את הגפן לטיפוס ולאחיזה. ניתן לראות גפני בר מטפסות על גבי עצים אחרים לגבהים של עשרות מטרים. פרחיה זעירים, ערוכים באשכולות. הם מואבקים על ידי הרוח.

הגפן מתחילה להניב פרי בשנה השלישית או הרביעית לנטיעתה. קטיף ענבים נקרא בציר והוא נמשך כמעט כל הקיץ, בהתאם למין, לזן ולאזור. חלקת הגפנים נקראת כרם בדומה לזיתים.

ריבוי הגפן נעשה על ידי ייחורים, וכיום מקובל להרכיב אותה על כנות, בחירת כנה מתאימה מאפשרת עמידות בפני תנאי קרקע וגידול שונים (מליחות, תכולת גיר) וקובעת במידה מסוימת את תכונות הגפן, גובה יבולים ועוצמת צימוח. קיימות כשלושים כנות שונות, והן מותאמות לפי זן ה רוכב, האקלים והקרקע ולפי תכונותיהן.

מולדת הגפן התרבותית במערב אסיה עד הודו, ומשם עברה למזרח התיכון ולאירופה. מינים מבויתים של גפן קיימים עוד משחר ימי האנושות.

בשנות ה-90 של המאה ה-19 חוסלה כמעט כליל תעשיית הגפן ב"מושבות השומרון" דאז (אזור גבעת עדה של היום) ובמושבות הגליל העליון עקב מחלות שונות הנגרמות כתוצאת לוואי לפעילות כנימת הפילוקסרה בעיקר בשרשי העץ. בכרמי יהודה (אזור גוש דן של היום) לא נראתה פגיעה עקב האופי השונה של הקרקע[2] שהיא קלה ומפריעה להתפשטות הכנימה. בהוראת האגרונומים של הברון נעקרו הכרמים הנגועים והוחלפו בזנים אירופאים מורכבים על כנות אמריקאיות שעמידות לתופעות הלוואי של הכנימה[2] בזכות הפרשה מהירה של שעם שמכסה את מקום הפצע. כיום מזיק זה אינו נפוץ אולם לא מקובל לגדל גידול מסחרי על בסיס גפנים הגדלות על שורשיהם (כנות "מתוקות").

זני הגפן העתיקים ששימשו את תושבי הארץ בעת העתיקה נכחדו וכיום כל זני הגפן הגדלים בארץ הם זנים מיובאים מארצות אחרות ובעיקר מצרפת, בשנים האחרונות החלו לחקור על הזנים העתיקים של הארץ לצורך כך נאספו כ-150 זני גפן שנמצאו במקומות נדחים בארץ ולאחר סריקה גנטית הוברר כי 70% מתוכם הם זנים אותנטיים שגדלו בארץ מאז ומתמיד, המחקר טרם נסתיים, מזנים אלו נלקחו עלים והופק DNA לצורך אנליזת מיקרו-סטליטים לזיהוי זהות-קרבה לזנים אחרים. תהליך זה עדיין בעיצומו[3].