דוד הראובני

דוד הראובני (נפטר ב-8 בספטמבר 1538), נוסע יהודי, אשר מאמצו העיקרי הושקע במגעים עם האליטה הנוצרית,[1] בהם שטח את תוכניותיו הצבאיות למען גאולת ישראל, שמטרתן להקים מדינה ליהודים בארץ ישראל. ככל הידוע, הוא הראשון שהגה את הרעיון המדיני. תוכניותיו (הפן המדיני-צבאי והפן האסכטולוגי), כמו גם מוצאו ואישיותו הססגונית והמסתורית, אינם מפוענחים עד תום. נראה כי היה יהודי מחצי האי ערב או מתימן.

מוצאו

שאלת מוצאו של דוד הראובני העסיקה רבות את החוקרים. על פי סברה אחת מדובר ביהודי אשכנזי[2], ועל פי סברה אחרת, היה יהודי ספרדי שישב באחת מארצות צפון אפריקה.[3] מחקרים מאוחרים יותר נוטים לדחות אפשרויות אלה[1] ומקבלים יותר את הסברה כי מוצאו הוא מיהודי חבש[4] או מיהודי תימן.[5] סברה נוספת מייחסת את הראובני לצאצאי עשרת השבטים אשר גלו לקוצ'ין שבהודו.[6] הסברה כי הוא יהודי מחצי האי ערב נתמכת, בין השאר על ידי תיאור דמותו ולשון דיבורו. ר' דניאל מפיזה, בן תקופתו שהיה במגע קרוב עמו, כותב עליו שהוא "שחור המראה, שפל קומה, דל הבשר, שפתו הגרית [ערבית] ומעט יהודית [עברית]"[5].

הראובני עצמו כתב: "אני דויד בן המלך שלמה זצ"ל, ואחי המלך הגדול ממני והוא יושב על כיסא מלכותו במדבר חבור והוא מולך על שלושים רבוא, על בני גד ובני ראובן וחצי שבט המנשה"[7]. על אף שטען כי בא בשם בני גד, ראובן וחצי שבט המנשה, ראובני ייחס את משפחתו לזרע בית דוד, ויש לשער כי בכך ביקש להופיע כאחד מצאצאי הנשיאים עליהם מדבר בנימין מטודילה בחיבורו, שישבו בתימא[5]. כאמור, דוד הראובני לא ייחס עצמו בחיבורו לשבט ראובן, ור' דניאל מפיזה אינו מכנה אותו כך. רבי שלמה מולכו ורבי עזריאל דאיינה ככל הנראה הראשונים שכינוהו כך, ונראה שהראובני עצמו התנגד לכינוי זה[5].