דיאגרמת עוגה

גרף עוגה מציג חלקו של כל מוצר בייצור הכולל של כל המוצרים

גרף עוגה (המוכר גם כתרשים עוגה, דיאגרמת עוגה או דיאגרמת פאי) הוא תרשים סטטיסטי בעל צורה מעגלית, שמחולק לגזרות ("פרוסות עוגה") אשר מתארות את תרומתם של פלחי אוכלוסייה שונים לכלל האוכלוסייה. גודל כל גִזרה מייצג את גודל פלחי האוכלוסייה והוא מאפשר השוואת היחס בין הגזרות ובין כל גזרה לעוגה כולה.

אורך הקשת של כל פרוסה, וכתוצאה מכך גם הזווית המרכזית שלה ושטחה, פרופורציונליים למספר או לחלקיות שאותם הם מייצגים. העוגה מוצגת בצורת מעגל, המהווה במלואו את מאת האחוזים (השלם), ומחולק לגזרות כמספר הקטגוריות. שטח כל גזרה הוא שכיחותה היחסית מכלל הנתונים. השימוש בתרשימי עוגה נפוץ, כשרוצים להשוות את השלם לחלקיו ואת חלקיו אלו לאלו.

סוג זה של הגרף מתאים מאוד להצגת תרומתו של כל חלק למכלול של כל החלקים. גרף עוגה ניתן לשימוש רק במקרה שמספר הפלחים מועט יחסית (עד 5). שימוש במספר רב של הפלחים מוריד מהיעילות של הגרף כי הוא מקשה על השוואת הפלחים, וההבדלים ביניהם הופכים ללא משמעותיים.

תרשים העוגה ששירטט פלייפר ב-1801

  

תרשים עוגה של ויליאם פלייפר 1801

היסטוריה

השימוש הקדום ביותר בתרשימי עוגה מיוחס לוויליאם פלייפר בספרו הסטטיסטי "Statistical Breviary" משנת 1801. בספרו הוא הציג שני תרשימי עוגה שונים. פלייפר הציג שרטוט שהכיל סדרה של תרשימי עוגה. אחד מאותם תרשימים מתאר את היחסים של האימפריה הטורקית שהייתה ממוקמת באסיה, באירופה ובאפריקה לפני שנת 1789. 

השימוש בגרפים מעגליים לא היו בשימוש נרחב בתחילה. המהנדס הצרפתי Charles Joseph Minard היה אחד הראשונים שהשתמשו בתרשימי עוגה במפות. במפה שלו משנת 1858, הוא השתמש בתרשים עוגה כדי לייצג את כמויות הבקר שנשלחו מכל רחבי צרפת לצריכה בפריז. צ'ארלס האמין כי לתרשימי עוגה נדרש ממד שלישי לצורך הצגת מידע נוסף.

יש שמייחסים את השימוש הראשוני בתרשימי עוגה לפלורנס נייטינגייל, למרות שבפועל היא פשוט הפכה את השימוש בתרשימי עוגה לפופולריים.