דיסקינזיה מאוחרת

דיסקינזיה מאוחרתאנגלית: Tardive dyskinesia- מלטינית:Dyskinesia tardiva) היא סוג של דיסקינזיה (תנועות חוזרות בלתי רצוניות), המופיעה כתופעת לוואי של שימוש ממושך או שימוש במינון גבוה בתרופות נוירולפטיות (תרופות החוסמות את הקולטן לדופמין). תרופות אלו הן בדרך כלל תרופות אנטי-פסיכוטיות; חוסמי דופמין אחרים שיכולים לגרום לדיסקינזיה מאוחרת הם תרופות עבור בעיות קיבה ומעיים או הפרעות נוירולוגיות.

המונח 'דיסקינזיה מאוחרת' הוצג לראשונה ב-1964. המונח "דיסקינזיה" מתייחס לתנועה בלתי רצונית. שם התואר "מאוחרת" מתייחס לכך שהשפעת התרופות יכולה להיות מאוחרת (tardive), כלומר, הדיסקינזיה יכולה להמשיך או להופיע מאוחר במהלך הטיפול, ולהמשיך גם אחרי הפסקה מאוחרת של הטיפול התרופתי הגורם.

מאפיינים

הדיסקינזיה המאוחרת מאופיינת בתנועות חוזרות לא רצוניות וחסרות מטרה. מאפייניה של ההפרעה עשויים לכלול עויתות, הבלטת לשון, כיווץ שפתיים, מצמוץ עיניים מהיר, תנועות מהירות של הגפיים, תנועות לקויות של האצבעות, ועוד.

הפרעות נוירולוגיות דומות זוהו כגרסאות של דיסקינזיה מאוחרת:

  • דיסטוניה מאוחרת (tardive dystonia) - דומה לדיסטוניה אבל היא נוטה להיות תמידית.
  • אקתיזיה מאוחרת (tardive akathisia) - כוללת כאב של מתח פנימי וחרדה, ודחף כפייתי להניע את הגוף. במצב קיצוני, האדם חווה סבל פנימי ולא מסוגל לשבת ברוגע.
  • טורטיזם מאוחר (tardive tourettism) - הפרעת "טיקים" הדומה בתסמיניה לתסמונת טורט, כך שלפעמים ההבחנה ביניהן יכולה להעשות רק על סמך פרטי ההתקף.
  • מיוכלונאס מאוחר (tardive myoclonus) - רטט שרירי-עוויתי. תסמונת נדירה, הכוללת "זריקות" קצרות של שרירים בפנים, צוואר וגפיים.