דרור שדה

דרור שדה
פרופ' דרור שדה
תמונה זאת מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה25 בפברואר 1932
פטירה14 באוקטובר 1993 (בגיל 61)
ענף מדעיפיזיקה
ארצות מגוריםישראל
פרסים והנצחהתחרות שנתית באסטרונומיה וחקר החלל לבני נוער לזכרו של דרור שדה.
תרומות עיקריות
הוכחת חוק חיבור מהירויות

דרור שדה (25 בפברואר 1932 - 14 באוקטובר 1993) הוא פיזיקאי ישראלי בעל שם בינלאומי. לשעבר פרופסור באוניברסיטת תל אביב בפקולטה למדעים מדויקים, בבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה. עמד בראש סוכנות החלל הישראלית.

ביוגרפיה

קריירה אקדמית

שדה נולד בתל אביב, וסיים את לימודי התיכון בגימנסיה על-שם ביאליק בחיפה בשנת 1949. לאחר-מכן למד שנה בסמינר למורים. ב-1950 החל בלימודי פיזיקה, מתמטיקה וכימיה באוניברסיטה העברית. בשנת 1955 סיים את לימודיו לתואר מוסמך, והתקבל לעבודה בוועדה לאנרגיה אטומית במכון ויצמן, שם חקר אנרגיה גרעינית.[1]

ב-1957 נשלח שדה ללימודי דוקטורט בסורבון, פריז, ושלוש שנים לאחר מכן, ב-1960, קיבל את תואר הדוקטור. הוא חזר לישראל והמשיך לעסוק במחקרו בנושא אנרגיה גרעינית.

בשנות ה-60, הצטרף שדה לסגל האקדמי של אוניברסיטת תל אביב ועזר לייסד את בית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטה. לאחר מכן עזר שדה להקים את מצפה הכוכבים של האוניברסיטה, והיה בין מנהליו הראשונים.[1] שדה הקים מחלקה לפיזיקה רפואית בבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה, בה עבד עד יום מותו, תוך שהוא מפרסם מאמרים חדשים ומדריך סטודנטים בעבודות המאסטר והדוקטורט שלהם.[1]

הישגיו ותפקידיו

בין הישגיו כפיזיקאי הוכחת חוק חיבור מהירויות ב פיזיקה שימושית. במרץ 1972 הודיע שדה כי גילה את גלי הכבידה, גילוי שיאשש את תורת היחסות, אך לאחר בדיקה נוספת התברר כי הגילוי היה גילוי סרק[דרוש מקור].

אחת מעבודותיו המדעיות המפורסמות ביותר של דרור שדה מציעה דרך חדשה לאישוש תורת היחסות הפרטית של אלברט איינשטיין. עבודה זו התפרסמה רבות ברחבי ישראל ובעולם כולו, ואף צוטטה באחד מספרי הפיזיקה הידועים ביותר בעולם, הספר "מכניקה" של אוניברסיטת ברקלי שבארצות הברית.[1]

שדה ניהל בין השנים 1975 ל 1977 את מצפה הכוכבים על שם וייז במצפה רמון ונמנה עם צוות העורכים והיועצים המדעיים של האנציקלופדיה "בריטניקה לנוער". עד ליום פטירתו שימש דרור שדה כפיזיקאי ואסטרונום באוניברסיטת תל אביב, כשבמקביל הוא גם שימש כמנהל במרכז הסוכנות הישראלית לניצול החלל, וכיועץ במחלקה לחקר החלל במעבדות הצי האמריקני בוושינגטון.[1]

מחלתו ופטירתו

בזמן עבודתו בוועדה לאנרגיה אטומית, בין השנים 1956 ל-1957, קרתה תאונה בה נחשפו שדה ושותפיו למעבדה לקרינה רדיואקטיבית גבוהה מאוד, ככל הנראה עקב סדק ב"נציץ" - חומר האוטם את החומר הרדיואקטיבי ומגן מפני דליפות. הקרינה הגיעה לביתו של שדה ולכל דבר שנגע בו. אשתו חיה ובנו לא נפגעו מהקרינה. הוא חלה בסרטן מסוג מזוטוליומה, סרטן קרום הריאה. כשאובחן נשאל שדה האם עבד אי פעם בתחום הגרעין, ורק אז הבין שככל הנראה הקרינה היא מקור מחלתו.[2]

ארבעה חודשים לפני מותו, כששכב בבית החולים, התבקש שדה לספר על אותה תאונה, והוא סיפר שכשעבד במעבדה הרדיואקטיבית במכון ויצמן הוא טיפל במקור רדיואקטיבי פולט קרני אלפא. במשך תקופה ארוכה לא היה פיקוח על הקרינה עד שיום אחד נעשתה בדיקה על שולחן עבודה במעבדה והתגלתה קרינת אלפא גבוהה בהרבה מן המותר, אך בבדיקות שנעשו בגופו לא התגלתה קרינה בשתן או בצואה. שדה הודה כי לא נעשה ניסיון לבדוק רקמות אחרות בגופו, מה שיכול היה להוביל לגילוי מחלתו מוקדם יותר (בהנחה שהקרינה היא מקור המחלה). ב-14 באוקטובר 1993, כשהיה בן 61, נפטר דרור שדה מסרטן.[2]

כאות הערכה לתרומתו הרבה בתחומים המדעיים בארץ, אוניברסיטת תל אביב עורכת מדי שנה, החל משנת 1994, אולימפיאדה לאסטרונומיה וחקר החלל לזכרו של דרור שדה, המיועדת לנוער בגילאי תיכון.[3]