האפוטרופוס הכללי

אגף האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי הוא אגף במשרד המשפטים, המורכב משלושה מכלולי פעילות שונים בשלושה תחומים עיקריים: פעילות בהליכי חדלות פרעון, פיקוח על אפוטרופוסים ומנהלי עזבון והפעלת מערך הרשם לענייני ירושה. החל משנת 2017 מכהנת בתפקיד זה סיגל יעקבי.

תפקידי האפוטרופוס

תפקידיו העיקרייו של האפוטרופוס הכללי בישראל הם:

  1. פיקוח על אפוטרופוסים על פי מינוי (מכוח חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962).
  2. אפוטרופסות, בהליכים לפי חוק הסעד, ובהליכים לפי חוק הצהרת מוות.
  3. פיקוח על מנהלי עיזבון (מכוח חוק הירושה, תשכ"ה-1965) – מקבל דיווחים ומפקח על פעילות מנהלי העיזבון. הרשם לענייני ירושה באפוטרופוס הכללי מוסמך למנות מנהל עיזבון כאשר הבקשה מוסכמת על ידי כל היורשים.
  4. גילוי וניהול רכוש נעדרים. הרכוש שבאחריות האפוטרופוס הכללי הינו:
    • נכסים עזובים "רגילים" – נכסים שהגיעו לידיו במסגרת פעולות שוטפות לגילוי רכוש עזוב.
    • נכסי הממונה המנדטורי על רכוש האויב – מקרקעין וכספים של תושבים או אזרחים של מדינות שהיו תחת השלטון הנאצי בעת פרוץ מלחמת העולם השנייה. בשנת 1968 הועבר הרכוש לניהול האפוטרופוס הכללי.
    • נכסים בירושלים שהיו בניהול הממונה הירדני על רכוש האויב – נכסי יהודים בגדה המערבית שבשנת 1967 הוקנו לממשל הצבאי הישראלי ובשנת 1970 הוקנו לאפוטרופוס הכללי.
    • נכסים עזובים שהתקבלו מגופים הקשורים בסוכנות היהודית – הועברו לידי האפוטרופוס הכללי בהסדר בינו לבין חברת הכשרת היישוב בשנת 1980.
    • נכסים עזובים שהתקבלו מדווחי הבנקים.
  5. טיפול בקבלת עזבונות ותרומות לטובת המדינה, וחלוקת העזבונות על פי החלטות הוועדה הציבורית לעניין זה.
  6. תפיסת רכוש מחולט על פי פקודת הסמים המסוכנים, תשל"ג-1973 וחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000.
  7. טיפול בנושא קבלת מתנות בידי עובד ציבור.
  8. ייצוג היועץ המשפטי לממשלה בבתי המשפט ובבתי דין דתיים בענייני ירושה, כשרות משפטית, אפוטרופסות, בהליכים לפי חוק הסעד, בהליכים לפי חוק הצהרת מוות, ובענייני זכויות של קטינים, נעדרים, חסויים וחולי נפש.
  9. כונס הנכסים הרשמי - האפוטרופוס הכללי משמש כמפרק זמני בהליכי פירוק חברה לפי פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 וכנאמן זמני בהליכי פשיטת רגל של יחידים לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, עד למינוי מפרק או נאמן קבועים על ידי בית המשפט. בישראל החלו הליכי פירוק כנגד 10,000 חברות[1]. לעתים, ובפרט במקרים בהם יש עניין ציבורי מיוחד בהליכים מוטל על הכונס הרשמי לשמש כמפרק או נאמן קבועים. הכונס הרשמי אחראי אף לפיקוח על נאמנים ומפרקים ומדווח לפי הצורך על פעולותיהם לבית המשפט שמינה אותם. כן מבצע הכונס חקירות בנכסיהם של אנשים המצויים בהליכי פשיטת רגל ושניתן לגביהם צו כינוס על מנת לסייע לבית המשפט לקבוע את נכסיהם ואת יכולתם הכספית.
  10. הרשם לענייני ירושה - אליו מוגשות כל הבקשות לצווי ירושה ולצווי קיום צוואה (אם כי בהסכמת כל הצדדים מותר לפנות לבית דין דתי במקום אליו). לרשם סמכות להוציא את הצווים בעצמו ברוב המקרים, ובמקרים בהם ישנה התנגדות לצו או בעיה אחרת - להעבירו לבית משפט לענייני משפחה. במשרדי הרשם מותר אף להפקיד צוואה על מנת להבטיח כי תוודע לכל המעוניינים לאחר הפטירה. עד שנת 1998 הייתה פעילות רישום הירושות מסורה לידי בית המשפט לענייני משפחה, וגם כיום, במידה ומתעוררת מחלוקת בין היורשים, בית המשפט לענייני משפחה הוא הפוסק במחלוקת זו. על פי סעיף 72(א) לחוק הירושה, במידה ואחד היורשים מעוניין לתקן או לבטל צו ירושה או צו קיום, על סמך עובדות או טענות שלא היו בפני הרשם בזמן מתן הצו, רשאי הרשם לתקן את הצו.
  11. הנאמן הציבורי - על פי חוק הנאמנות, התשל"ט-1979, מוסמך בית משפט למנות את הנאמן הציבורי כנאמן של הקדשות ציבוריות במקום שהנאמנים חדלו מלכהן ולא נמצא נאמן מתאים לניהול ענייני ההקדש.
    • במסגרת זו מנהל הנאמן הציבורי נכסים ברחבי הארץ, ומשמש כנאמן יחיד לתיאטרון הלאומי "הבימה" לצורך ביצוע תוכנית הבראה לתיאטרון במימון הממשלה.
Other Languages