הבל

וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה
קין מוביל את הבל ביער לפני רציחתו, בציור מאת ג'יימס טיסו

בתורה, הֶבֶל היה בנם השני של אדם וחוה, אשר נרצח על ידי אחיו קין. סיפורו מופיע בתנ"ך, בספר בראשית, פרק ד'.

כאשר גירש אלוהים את האדם מגן-עדן, הוא שלח אותו לעבוד את האדמה אשר ממנה לוקח: "וַיְשַׁלְּחֵהוּ ה' אֱלֹהִים מִגַּן-עֵדֶן, לַעֲבֹד אֶת-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח" (ספר בראשית, פרק ג', פסוק כ"ג). על רקע זה מסופר שהבל, בניגוד לקין אחיו, היה רועה צאן ולא עובד אדמה.

מותו של הבל, גוסטב דורה

כאשר הביאו הבל וקין קורבנות לאלוהים, הביא הבל ממבחר צאנו, בעוד שקין הביא מהפרי הממוצע שהצליח להוציא מהאדמה שהייתה מקוללת. אלוהים שעה אל קורבנו של הבל ולא אל קורבנו של קין, דבר שעורר את קנאתו של קין וחשף את העימות שהוביל לרצח הבל – הרצח והמוות הראשונים המופיעים בהיסטוריה התנ"כית.

130 שנה מאוחר יותר הולידו אדם וחוה את שת, שהיה אבי אנוש.

וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וַיָּקָם קַיִן אֶל-הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ.
קין רוצח את הבל, ציור מעשה ידי ברטולומאו מנפרדי, שנת 1600 לערך. מוצג במוזיאון לתולדות האמנות בווינה

שמו של הבל מוזכר במדרש כשם שיש בו צניעות אך גם ריקנות שהובילה אותו לבחירת עבודת הצאן על פני עבודת האדמה.

הקרבת הקרבנות בידי הבל אשר הביא מבכורות צאנו לאל, נתפרש במסורת הנוצרית כמתן האוכריסטיה. מהות החיים היא סמל לקורבן הדם של הנרצח הבל.[1]