היאבקות (ספורט)

היאבקות בסגנון יווני-רומי

היאבקות היא ספורט או משחק המדמה קרב פנים אל פנים בין שני יריבים לא חמושים. ההיאבקות מבוססת על גראפלינג, כלומר על תפיסת גופו של היריב, לפיתות ותנועות משיכה והדיפה. המתאבקים חייבים ללבוש בגד גוף צמוד, כך שאי אפשר לתפוס את הבגד של היריב במהלך הקרב (בניגוד לג'ודו). משיכת שיער היריב אסורה. גם בעיטות, סטירות והפעלת אגרופים אסורות (זהו ההבדל העיקרי בין היאבקות לבין ענפי ספורט אחרים המדמים קרבות, כמו סוגים שונים של אגרוף).

הקרב נערך בין שני יריבים, בזירה עגולה (לא מגודרת), לעיני שופט. ניצחון מיידי בקרב מושג על ידי ריתוק הכתפיים והשכמות של היריב למזרן למשך מספר שניות ברציפות. אם הקרב הסתיים ללא הכרעה, נקבע המנצח לפי מספר הנקודות המוענקות על ביצוע תרגילים ועל שליטה בקרב.

קיימים שני סגנונות היאבקות עיקריים, היאבקות יוונית-רומית והיאבקות חופשית.

היאבקות יוונית-רומית

היסטוריה

מקורו של הסגנון היווני-רומי בצרפת, במאה ה-19. על אף השם שניתן לו, אין קשר בין סגנון ההיאבקות הזה להיאבקות שהייתה נפוצה כספורט ביוון וברומא בעת העתיקה.

כללים

בהיאבקות יוונית-רומית, האזורים המותרים ללפיתה בגוף היריב הם פלג הגוף העליון, למעט אצבעות הידיים. את העורף מותר ללפות ביד אחת בלבד, כדי למנוע חנק. אסור ללפות את רגלי היריב, אסור להשתמש ברגליים כדי להמעיד או לבעוט. כמו כן אסור להכות, להפעיל מרפקים או לנגוח.

משך הקרב הוא שש דקות, בשני סיבובים בני שלוש דקות שביניהם הפסקה בת חצי דקה. הוא נערך על מזרן עגול בקוטר של 7 מטר. המתמודדים לובשים בגדי גוף ( טייטס) הדוקים כדי למנוע אחיזה בבגד. כדי להקל על השופטים בחלוקת הנקודות ובמתן הוראות למתאבקים, מקובל שמתאבק אחד לבוש בבגד אדום והאחר בבגד כחול.

הניצחון בקרב מושג באחת משלוש דרכים:

  1. ריתוק היריב כך ששתי הכתפיים והשכמות נוגעות במזרן בצורה מלאה, למשך שלוש שניות לפחות (לפי התרשמות השופט), כשהיריב נמצא בתוך תחום הזירה.
  2. השגת פער של יותר מעשר נקודות מול היריב. לדוגמה, התוצאה 12:1 מביאה לסיום הקרב ולהכרזת המוביל כמנצח.
  3. הובלה בניקוד בתום הזמן שהוקצה לקרב, ובלבד שהמוביל צבר 3 נקודות לפחות.

במצב של תיקו, או היעדר הכרעה לפי כללים אלה, מאריכים את הקרב עד להכרעה. ההכרעה במצב כזה מושגת בשיטה המכונה " מוות פתאומי" (sudden death) - המנצח הוא המתאבק הראשון שהצליח להשיג נקודות בזמן ההארכה.

בהיאבקות יוונית-רומית מקבל המתאבק נקודות במקרים הבאים:

  • 3 נקודות על הטלה "נקייה" - הטלת היריב כך שהוא פוגע עם הגב במזרן.
  • נקודה אחת על הטלת היריב כך שהוא נופל על הבטן.
  • נקודה אחת על הורדת היריב למצב כריעה ("פרטר") כשהמתאבק תופס אותו מאחור.
  • 2 נקודות על גלגול היריב על פני גוף המתאבק (כלומר תפיסתו מאחור כשהוא במצב "פרטר" וביצוע גלגול של 360 מעלות יחד איתו).
  • 5 נקודות מוקנות לפי שיקול דעתו של השופט על הטלות יפות ונקיות במיוחד. למשל, הטלת היריב לאחור ב-180 מעלות (המכונה "הטלת גשר", מאחר שבסופה נמצא המתאבק בתנוחת "גשר").

סגנון ההיאבקות היוונית-רומית נותן יתרון למתאבק המתגונן לעומת המתאבק שיוזם את ההטלה. מתאבק שצבר מספר נקודות גבוה עלול "להתבצר", כלומר להימנע ממגע ישיר עם היריב, או להתכדר על המזרן למשך זמן רב כדי למנוע מהיריב לתפוס אותו. תופעה זו מכונה "פאסיביות בקרב", וכדי למנוע אותה מטיל השופט עונשים על מתאבק שמפגין פאסיביות. יש שני סוגי עונשים עיקריים - הענקת נקודות ליריב, או הפסקת הקרב והתחלתו מחדש ממצב "פרטר", כך שהמתאבק שנענש כורע על כפות הידיים והברכיים ויריבו מתייצב מאחוריו. במקרים קיצוניים מסוג זה יכול השופט לפסוק ניצחון טכני.

קטגוריות המשקל המקובלות, נכון לשנת 2012, הן: עד 55 ק"ג, עד 60 ק"ג, עד 66 ק"ג, עד 74 ק"ג, עד 84 ק"ג, עד 96 ק"ג ועד 120 ק"ג.

משטר אימונים

משטר האימונים בענף ההיאבקות תובעני מאוד, אפילו בעיסוק חובבים. ההיאבקות דורשת שילוב של כוח פיזי רב, המפותח באימוני משקולות וקרבות, שליטה טכנית בהטלות ולפיתות, המפותחת באימוני טכניקה, וסבולת לב-ריאה טובה (הקרבות הם מאמץ קיצוני ומתיש), המפותחות באימוני ריצה וכושר כלליים.