היסטוריה של ברזיל: הרפובליקה הישנה (1889–1930)

ברזילברזיל
ערך זה הוא חלק מסדרת
היסטוריה של ברזיל

שבטים ילידים

ברזיל הקולוניאלית

האימפריה הברזילאית

הרפובליקה הישנה (1889–1930)

פופוליזם ו"המדינה החדשה" (1930–1945)

דמוקרטיזציה ופיתוח (1945–1964)

דיקטטורה צבאית (1964–1985)

דמוקרטיזציה והיסטוריה עכשווית (1985–הווה)

ברזיל

הרפובליקה הישנה, או לעתים הרפובליקה הראשונה, הייתה המסגרת הפוליטית והתקופה ההיסטורית שהתקיימה בברזיל בין השנים 18891930 לאחר נפילת האימפריה הברזילאית עד ההפיכה הצבאית אשר החלה את התקופה ה"פופוליסטית" בברזיל ועליית קרנו של ז'טוליו ורגאס. במהלך התקופה הייתה ברזיל דמוקרטיה חוקתית שאופיינה במספר רב של הפיכות והפיכות שכנגד.

על אף השינוי בשיטת הממשל, אך מעט השתנה בעבור מרבית האוכלוסייה: הכוח נשאר מרוכז בלטיפונדיות, בקפה ותווך באמצעות שחיתות. בקרב האוליגרכיה חל שינוי עם הגידול בהשפעה הפוליטית של מגדלי הקפה ממדינת סאו פאולו על פני מרכז הכוח הפוליטי הישן שהיה מרוכז בריו דה ז'ניירו ובצפון מזרח המדינה.

יש המחלקים את תקופת הרפובליקה לשתיים: תקופת "רפובליקת החרב" (República da Espada) ותקופת "רפובליקת הקפה בחלב" (República do Café com Leite).

כינונה של הרפובליקה וצעדי מיסוד ראשונים

המבוא ל חוקת 1891
דגל "הארצות המאוחדות של ברזיל", 1519 בנובמבר 1889
דגל ברזיל הנוכחי, החל מה-19 בנובמבר 1889

ב-15 בנובמבר 1889 הדיח המרשל דאודורו דה פונסקה את הקיסר דום פדרו השני, הכריז על ברזיל כרפובליקה, תפס את השלטון ונתמנה לנשיאה הראשון של הרפובליקה. ההפיכה נערכה ללא כל שימוש באלימות בהשתתפות כ-600 חיילים בלבד, שכפי הנראה כלל לא ידעו את המניע האמיתי לצעידתם – סיומה של המונארכיה. ההפיכה זכתה לתמיכם של חלקים נרחבים באוליגרכיה, אשר בעקבות תהליך ביטול העבדות בברזיל ורפורמות אחרות, לא תמכו עוד במלוכה.

בתחילת דרכה לא הייתה לרפובליקה הצעירה תמיכה רחבה דיה על מנת לערוך בחירות וכמשטר שראשיתו בהפיכה צבאית היא אכפה את סמכותה בכוח הזרוע. מסיבה זו נדחה גם משאל העם עליו החליטו תחילה המהפכנים, בו אמורים היו הברזילאים להצביע על רצונם ברפובליקה. משאל זה התקיים לבסוף באיחור של 104 שנים, ב-1993, כך שהמשטר החדש היה זמני באופן רשמי מיום היוולדו.

עד לסוף שנת 1889 התייצב המשטר, הרפובליקה החלה לתפקד, וברזיל הפכה ל"רפובליקה פדרלית באופן זמני." גם מבחינה סמלית התגבשה הרפובליקה: חוק מספר 4 מיום ה-19 בנובמבר 1889 החליף את דגלה הזמני של הרפובליקה לדגלה הנוכחי של ברזיל. בנוסף נכתב המנון חדש לברזיל, ששנים לאחר מכן שונה קלות.

בתחילת שנת 1890, לאחר שנה של משא ומתן עם הכוחות הפוליטיים האמיתיים שהנהיגו את ברזיל, התפתח שיח שקרא לכינונה של חוקה חדשה. ב-24 בפברואר 1891 הוכרזה חוקת 1891. עם אישור החוקה חולק הממשל הברזילאי לשלוש רשויות: רשות מחוקקת, רשות מבצעת ורשות שופטת. חברי הרשויות המחוקקת והמבצעת נבחרו בבחירות עממיות, גם אם מספר הבוחרים היה מוגבל כבמקומות אחרים באותה התקופה, כנציגיהם של האזרחים בזירה הפוליטית הלאומית. בנוסף כוננה חוקה בחירות מדינתיות ועירוניות וכן הפרידה את הדת מהמדינה.

"הכרזת הרפובליקה", ציור משנת 1893, המתאר את אירוע הכרזת הרפובליקה הישנה של ברזיל.

בהתאם לחוקה החדשה נבחר דאודורו דה פונסקה לנשיא ב-25 בפברואר 1891. לאחר תקופת מתיחות ארוכה בין הנשיא לסגנו, שר המלחמה פלוריאנו פיישוטו, עמדה הרפובליקה על סיפה של מלחמת אזרחים. ב-3 בנובמבר 1891 לאחר אישור חוק המאפשר את הדחת הנשיא, הורה דה פונסקה על סגירת הקונגרס. בתגובה התקומם הצי ב-23 בנובמבר, דה פונסקה התפטר מתפקידו ופיישוטו מונה לנשיא תחתיו על מנת להבטיח את נאמנות הצבא. פיישוטו זכה גם לתמיכתם של האוליגרכים הגדולים של מדינת סאו פאולו, על אף שאלו תמכו במדיניות ביזורית ופדרלית, ופיישוטו תמך במדינה אבסולוטית ו ריכוזית.