היסטוריה של הקולנוע

תידה בארה, מכוכבותיו המוקדמות של הסרט האילם, בסרט "קלאופטרה" (1917)

קולנוע הוא תחום אמנות העוסק בצילום ועריכה של קטעי תנועה וצליל המשולבים יחדיו ליצירה אחת - סרט קולנוע.

קולנוע היא גם מערכת תרבותית, במסגרתה נוצרות מאות ואלפי תוצרי תרבות הנצפים על ידי מיליונים ברחבי העולם.

ראשית הקולנוע

המאה ה-19 הייתה מאה של חידושים והמצאות, רבים מהם בתחום הצילום. ממציאים שונים ברחבי העולם התחרו זה בזה על יצירת תצלומים חדים ומדויקים יותר, כמו גם על פישוט והוזלת תהליכי הצילום. הטכנולוגיה שקדמה לקולנוע והציגה יצירות מצולמות של קטעי תנועה, אך ללא צליל - נקראה ראינוע.
הקרנת הראינוע הראשונה הייתה בשנת 1895 כאשר האחים לומייר הקרינו בפני קהל מספר סרטים קצרים בני כדקה, ביניהם "היציאה ממפעלי לומייר" ו"סעודת התינוקת". היום ידוע שככל הנראה באוסטריה התבצעה הקרנה של סרטים מספר חודשים קודם לכן אבל התואר אבות הקולנוע נשמר לאחים לומייר.

השנים הראשונות של הקולנוע כללו בעיקר סרטים קצרים ללא תנועות מצלמה או עריכה. צלמים נשלחו למקומות רבים ורחוקים (ביניהם ארץ ישראל) על מנת לתעד אותם ולהביאם חזרה להקרנות. לאט לאט החלו הצלמים לפתח ולשכלל את הדרך שבה יצרו קולנוע. תנועות מצלמה נוספו, מצלמות הועלו לרכבות ואוניות נוסעות.

בתקופה זו פעלו עוד מספר גופים ואנשים אשר לקחו חלק בפעילות הקולנועית של אותם ימים, הבולט שבהם היה תומאס אדיסון שהחל גם הוא לצלם בשלב זה סרטים קצרים בני דקה באולפן מיוחד שבנה. הסרטים הוצגו אחר כך במכונות שנבנו לצורך זה והיו מעין תאי הצצה פרטיים תמורת תשלום. מהר מאוד זנח אדיסון את העיסוק בקולנוע מכיוון שטען שמדובר בעסק לא רווחי.

מעניין לראות את ההבדל בין הקולנוע האמריקאי ל קולנוע האירופאי של אותם ימים. בעוד בארצות הברית צילם אדיסון בעיקר מופעי שעשועים (קרקסים, ענקים, גמדים, רקדניות וכו'), הרי שרבים מאנשי הקולנוע האירופאי יצא לשטח עם מצלמתם לצורך תיעוד המציאות.