היפופוטם ננסי

קריאת טבלת מיוןהיפופוטם ננסי
היפו ננסי בשבי
מיון מדעי
ממלכה:בעלי חיים
מערכה:מיתרניים
על־מחלקה:בעלי ארבע רגליים
מחלקה:יונקים
סדרה:מכפילי פרסה
משפחה:בהמותיים
סוג:היפו
מין:היפו ננסי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Choeropsis liberiensis
מורטון, 1849
תחום תפוצה
Pygmy Hippopotamus range.jpg
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היפופוטם ננסי או היפו ננסי (שם מדעי: Choeropsis liberiensis נקרא גם Hexaprotodon liberiensis; השם העברי התקני: בהמות ננסי) הוא יונק גדול, בן למשפחת ההיפופוטמיים, אנדמי ליערות ולביצות במערב אפריקה. אוכלוסיית ההיפו הננסי הגדולה ביותר נמצאת בליבריה, ומכאן שמו המדעי הספציפי ("liberiensis"). הוא אחד משני המינים החיים במשפחת ההיפופוטמיים, לצד ההיפופוטם ("בהמות היאור") הגדול ממנו פי כמה. מכונה לעתים בטעות היפופוטם גמדי אף שהמונח "גמד" מתייחס למין שעבר גמדות איים.

ההיפו הננסי מותאם היטב לחיים ביבשה, אך בדומה לבן דודו הענק, הוא מימי-למחצה, כלומר מסתמך על קרבה למקור מים על מנת לשמור על לחות עורו ועל קור גופו. התנהגויות מסוימות, כמו הזדווגות והמלטת גורים, עשויות להתרחש במים או ביבשה. ההיפו הננסי הוא בעל חיים מתבודד ופעיל לילה, צמחוני, והוא ניזון מכל שרך, צמח דו-פסיגי, עשב או פרי אשר נקרה בדרכו ביער.

היפו ננסי מפהק ומציג את שיניו

בהיותו נדיר למדי ופעיל לילה, ההיפו הננסי הוא בעל חיים שקשה ללומדו בבר. עד המאה ה-19 הוא לא היה ידוע מחוץ למערב אפריקה. במאה ה-20 הובאו ההיפו הראשונים לגני חיות. ההיפו מתרבה היטב בשבי, ולכן מרבית המחקר אודותיו נעשה בגני חיות. בבר, לעומת זאת, מצבו של ההיפו מזהיר פחות: איגוד השימור העולמי (IUCN) מעריך כי בטבע נשארו פחות מ-3,000 פרטים. האיום העיקרי על אוכלוסיות ההיפו הוא אובדן בתי גידול, שכן היערות מבוראים במהירות, ושטחם מוסב לטובת הקמת חוות. איומים משניים יותר מגיעים מצדם של ציידים, טורפים טבעיים ומלחמות האדם.

מיון ואבולוציה

ההיפו הננסי הוא חבר במשפחת ההיפופוטמיים, שם הוא ממוין תחת הסוג היפו Choeropsis ("דמוי חזיר"). בעבר הוא סווג תחת הסוג Hexaprotodon, שמשמעות שמו: שש שיניים קדמיות. אחד מהמינים הקרובים להיפו הננסי הוא ההיפו המלגשי הננסי, שנכחד לאחרונה במונחים גאולוגיים. כפי הנראה, ההיפו המלגשי הננסי דמה בהתנהגותו היבשתית להיפו הגמדי שחי כיום. הוא העדיף את הרמות המיוערות של מדגסקר על פני הנהרות הפתוחים. ההיפו המלגשי הננסי נכחד כפי הנראה באלף השנים האחרונות[1][2].

הטקסונומיה של הסוג של ההיפו הננסי השתנתה ככל שהבנת בעל החיים התפתחה. סמואל ג'ורג' מורטון קיטלג את המין בהתחלה בתור Hippipotamus minor (מילולית: היפופוטם קטן), אולם מאוחר יותר החליט כי ההיפופוטם וההיפו הננסי שונים מספיק על מנת לסווגם תחת סוגים שונים, ולכן טבע את שם הסוג Choeropsis. ב-1977, קורינדון הציע כי ההיפו הננסי קרוב להיפופוטמיים הנכחדים שסווגו תחת הסוג Hexaprotodon, שרובם היו אנדמיים ליבשת אסיה[3]. טענה זו הייתה מוסכמת על הכל, עד שז'אן רנו בואסרי פרסם ב-2005 מחקר שהתבסס על בחינה מעמיקה של הפילוגנטיקה של משפחת ההיפופוטמיים, ושעל פיו ההיפו הננסי אינו שייך לסוג Hexaprotodon; במקום זאת, הוא הציע לסווג אותו תחת סוג "עצמאי", וכך הסוג Choeropsis הושב על כנו[4]. מכל מקום, טענה מוסכמת היא שההיפו הננסי הוא המין היחיד בסוגו שחי בימינו, בין אם זה Hexaprotodon ובין אם זה Choeropsis.

תת-המין הניגרי

ההיפו הננסי מתחלק לשני תת-מינים מוכרים: תת-המין הליברי, שהוא זה שידוע בימינו, ותת-המין הניגרי, שחי עד המאה ה-20 וכנראה נכחד. מכאן, ששמו המדעי המלא של ההיפו הננסי שאנו מכירים כיום הוא Choeropsis liberiensis liberiensis, ושמו המדעי של תת-המין הניגרי שנכחד הוא Choeropsis liberiensis heslopi. היפו ננסי ניגרי מעולם לא נחקר או נלכד בטבע. הפרטים שחיים בגני חיות הם כולם מתת-המין הליברי, והוא גם היחיד מבין שני תת-המינים שנחקר.

גולגולת של היפו ננסי

ההיפו הננסי הניגרי היה נפוץ בדלתה של הנהר ניז'ר, ובמיוחד ליד העיר פורט הארקורט. הדיווח האחרון אודותיו נעוץ בשנות ה-40 של המאה ה-20, ונראה שמאז נכחד. תת-המין הניגרי חי במרחק של למעלה מ-1,800 קילומטרים ואזור מדברי שמפריד בין יערות מערב אפריקה. תת-המין הניגרי נקרא על שם איי. אר. פי הסלופ (I. R. P. Heslop), שטען בשנת 1945 כי ירה בהיפו ננסי באזור הדלתה של הנהר ניז'ר, ואסף מספר גולגולות. הוא העריך כי רק כ-30 פרטים חיו באותו אזור[5].

הסלופ שלח ארבע גולגולות של היפו ננסיים למוזיאון הבריטי להיסטוריה של הטבע שבלונדון. אלו לא זכו להערכה מדעית עד שנת 1969, כאשר ג'י. בי קורבט (G. B. Corbet) סיווג אותן ככאלו השייכות לתת-מין נפרד, בהתבסס על שונויות עקביות בממדי הגולגולות[6]. האוכלוסייה המקומית מודעת לכך שתת-מין זה חי בעבר באזור, ועם זאת הוא התיעוד שלו באזור דל.

אבולוציה

תהליך האבולוציה של ההיפופוטם הננסי נידון בדרך-כלל בהקשר של בן דודו ההיפופוטם. בעבר גרסה דעת המחקר כי שני המינים קרובים למשפחות החזיריים והפקאריים, אולם מחקר עדכני יותר מצביע על כך שהיפופוטמים קרובים יותר דווקא ללווייתנאים (סדרה הכוללת את הלווייתנים ואת הדולפינים). ההיפופוטמיים והלווייתנאים חלקו ככל הנראה אב-קדמון מימי למחצה, שהתפצל מאבותיו מכפילי הפרסה לפני כשישים מיליוני שנים[7]. שישה מיליוני שנים לאחר מכן התפצלה שושלתו של אב-קדמון זה לשני ענפים[8]. הענף הראשון התפתח ברבות הימים לסדרת הלווייתנאים, בעוד שהשני התפתח למשפחת האנטרקותריים (Anthracotheriidae), משפחת יצורים בעלי ארבע רגליים. חברי המשפחה שחיו בתחילת האאוקן דמו בצורתם החיצונית להיפופוטם בעל גוף צר וראש קטן.

מסיבה זו, ניתן לומר שמשפחת ההיפופוטמיים "מקננת" בתוך משפחת האנטרקותריים. בעל החיים המוקדם ביותר שדמה להיפופוטם הוא הקניהפוטם, שחי באפריקה לפני 16 עד 8 מיליוני שנים. לפי חלקי השלדים של הקניהפוטמים שנמצאו, בעל חיים זה דמה בגודלו לזה של ההיפופוטם הננסי. ואולם, המשך שושלת המאובנים של ההיפופוטמים ידוע רק במעט ולפרקים. כפי הנראה, שושלות ההיפופוטמים המודרניים (ההיפופוטם וההיפו הננסי) התפצלו זו מזו לפני כשמונה מיליוני שנים.