הירח

הירח
הירח
הירח כפי שנראה מכדור הארץ
מאפיינים מסלוליים
היקף המסלול:2,413,402 ק"מ (0.016 AU)
פריגיאה:363,104 ק"מ (0.0024 AU)
אפוגיאה:405,696 ק"מ (0.0027 AU)
אקסצנטריות:0.0554
זמן הקפה:27.32166155 יום
(27 ימים 7 שעות 43.2 דקות)
מחזור סינודי:29.530588 ימים
(29 ימים 12 שעות 44 דקות 2.9 שניות)
מהירות מסלולית:
- מרבית
- ממוצעת
- מינימלית

1.082 ק"מ/שנייה
1.022 ק"מ/שנייה
0.968 ק"מ/שנייה
נטיית מסלול:משתנה בין 28.60° ו 18.30°
(5.145° לקו הליקויים)
ארגומנט פריגיי:318.15°
מאפיינים פיזיים
קוטר בקו המשווה:3,476.2 ק"מ[1]
קוטר בקטבים:3,472.0 ק"מ
שטח פנים:‎3.793×107קמ"ר
נפח:‎2.1958×1010ק"מ3
מסה:‎7.3477×1022ק"ג
צפיפות ממוצעת:3,346.4 ק"ג/מטר3
תאוצת הכובד בקו המשווה:1.622 מטר/שנייה2,
(0.1654 ג'י)
מהירות מילוט:2.38 ק"מ/שנייה
זמן סיבוב עצמי:27.321661 יום (סינכרוני)
מהירות סיבוב עצמי:4.627 מ'/שנייה (בקו המשווה)
נטיית ציר הסיבוב:משתנה בין 3.60° ל 6.69°
(1.5424° לקו הליקויים)
נטיית מסלול:5.145° ביחס למישור המלקה
אלבדו:0.12
בהירות:12.74-
טמפרטורת פני השטח בקו המשווה
(קלווין / צלזיוס):
מקסימום:
390 /‏ 116.85
ממוצע:
220 /‏ 53.15-
מינימום:
100 /‏ 173.15-
הרכב הקרום
חמצן43%
צורן21%
אלומיניום10%
סידן9%
ברזל9%
מגנזיום5%
טיטניום2%
ניקל0.6%
נתרן0.3%
כרום0.2%
אשלגן0.1%
מנגן0.1%
גופרית0.1%
זרחן500 (ppm)
פחמן100 ppm
חנקן100 ppm
מימן50 ppm
הליום20 ppm

הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ. הוא נקרא גם לבנה או סהר בעברית, ולונה (Luna) במינוח המדעי (בלטינית), וזאת כדי להבדילו מירחים של גורמי שמים אחרים. קוטרו 3,474 קילומטרים, מעט יותר מרבע קוטר כדור הארץ. הקרבה היחסית בגודל בין כדור הארץ לירחו היא נדירה. הגוף הנוסף היחיד במערכת השמש שיש לו ירח קרוב יחסית לגודלו שלו הוא כוכב הלכת הננסי פלוטו.

אופן היווצרותו של הירח שנוי במחלוקת.

הודות לקרבתו הרבה של הירח לכדור הארץ ניתן לצפות בו בקלות ללא טלסקופ או משקפת, ואף להבחין במכתשים הרבים הפזורים עליו. בירח קל מאוד להבחין במהלך הלילה, ולעתים ניתן להבחין בו גם במהלך היום. בשל קרבתו, הירח הוא גם גרם השמים היחיד שבני אדם נשלחו אליו ושדרכה עליו רגל אנוש. ב-1959 שיגרה ברית המועצות שלוש חלליות לחקר הירח: לונה 1, לונה 2 ולונה 3. תוכנית אפולו האמריקנית הייתה התוכנית היחידה שבמסגרתה נשלחו חלליות מאוישות לירח. הנחיתה המאוישת הראשונה על הירח התבצעה במשימה אפולו 11 ביולי 1969, ועד 1972 בוצעו במסגרת התוכנית חמש נחיתות מאוישות נוספות עליו.

הירח מופיע באגדות ובסיפורים שונים במגוון רב של תרבויות, ולוחות שנה שונים מבוססים על מחזור הירח, כגון לוח השנה העברי המבוסס על שילוב של מחזור הירח ומחזור השמש, ולוח השנה המוסלמי המבוסס אך ורק על מחזור הירח.

מסלול הירח והשפעתו

הירח הוא גרם השמיים הקרוב ביותר לכדור הארץ, והמרחק הממוצע בין מרכזו למרכז הארץ הוא כ-384,403 קילומטר, שהם פי 30 מקוטרו של כדור הארץ, בקירוב, ומשתנה בין כ-363 אלף קילומטר (בפריגיאה – הנקודה הקרובה ביותר במסלול הירח לכדור הארץ) לבין כ-405 אלף קילומטר (באפוגיאה – הנקודה הרחוקה ביותר מהארץ במסלול הירח). המשיכה הכבידתית על-פני הירח היא כשישית מזו שעל פני כדור הארץ.

הירח משלים הקפה שלמה סביב כדור הארץ כל כ-27.3 יום ( חודש סידרי). כדור הארץ מתקדם במסלולו סביב השמש במהלך החודש הסידרי, ולכן הירח אינו חוזר לאותו מופע לאחר ההקפה. משך הזמן בין מופעי ירח זהים, לדוגמה בין מולד ירח אחד למשנהו, הוא כ-29.5 יום ( חודש סינודי). ההבדל בין החודשים נובע ממערכות הייחוס השונות - החודש הסידרי הוא זמן ההקפה במערכת בה כוכבי השבת נמצאים במנוחה, והחודש הסינודי הוא זמן ההקפה במערכת בה כדור הארץ נמצא במנוחה. מקובל להניח כי זמן ההקפה מתארך בהדרגה לאורך ההיסטוריה (בשנייה אחת כל כ-500 שנה) בגלל התרחקות הדרגתית של הירח מכדור הארץ[2][3].

גאות ושפל והתרחקות הירח

תופעת הגאות והשפל בכדור הארץ נגרמת כתוצאה מכוח הגאות, שהוא תוצאה של ההפרשים של כוח הכבידה של הירח במקומות שונים על פני כדור הארץ.

הגאות והשפל גורמים להגדלה הדרגתית של המרחק בין הירח לכדור הארץ. הם גורמים לאיבוד אנרגיה שמאטה את מהירות סיבוב כדור הארץ סביב עצמו. מכיוון שהתנע הזוויתי הכולל במערכת כדור הארץ - ירח נשמר, המרחק בין הירח לארץ צריך לגדול[4]. כדי לכמת את קצב ההתרחקות של הירח מכדור הארץ. בשנת 1969 הציבו האסטרונאוטים של אפולו 11 על פני הירח מערכת מחזירי אורות המיועדים להחזרת אור לייזר. במדידות שנערכו מאז נמצא שהירח מתרחק מכדור הארץ במהירות ממוצעת של 3.8 ס"מ בשנה.

ירח על

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ירח-על

תופעת ירח הפריגיאה, או בכינויה "סופר ירח", היא תופעה בה גודלו הזוויתי של הירח המלא גדול מהממוצע בגלל הגעתו של הירח לפריגיאה, בסמיכות לזמן היותו במילוא. במצב זה גודלו הזוויתי של הירח המלא עשוי להיות גדול ב-14% יותר מגודלו באפוגיאה ובהירותו גבוהה בכ-20%. בגלל חוסר בייחוס בסביבת הירח לא ניתן להבחין בשינוי גודל הירח בעין הבלתי מצוידת, אלא רק באמצעות תצלומים או מכשירי מדידה. עם זאת, ניתן להרגיש בשינוי בהירותו. המרחק לירח הפריגיאה משתנה משנה לשנה. לאחר ירח הפריגיאה של 2008 מרחקה הלך וגדל עד לשנת 2013, אז המרחק יקטן לקראת ירח הפריגיאה של 2016 .

השפעות ביולוגיות

העובדה כי לכדור הארץ יש ירח בודד וגדול, תורמת ליציבות תנאי האקלים. קיומו של ירח אחד בלבד, בניגוד למרבית כוכבי הלכת, מונע התנהגות כאוטית שאופיינית לבעיה תלת או רב-גופית בפיזיקה. גודלו של הירח תורם ליציבות יחסית של נטיית ציר הסיבוב של כדור הארץ ביחס למישור המלקה - ובכך מקבע את עונות השנה ומונע שינויים גדולים בנטיית ציר הארץ, שיביאו למזג אוויר קיצוני והרסני[5]. אקלים יציב מקל על הישרדות אורגניזמים חיים.

ישנם סרטנאים היכולים לחוש את כבידת הירח ולהשתמש בה כסימן מקדים לגאות[6].

החזרת אור השמש בידי הירח משנה את תנאי התאורה בלילה והדבר מצריך בעלי חיים פעילי לילה להסתגל למגוון תנאי תאורה. בהשוואה לזמן הופעתו של ירח מלא, במולד הירח האור קלוש ביותר. בנוסף, מספר השעות בהן מאיר הירח אינו קבוע, עקב שעות הזריחה והשקיעה המשתנות לאורך החודש הירחי.[דרושה הבהרה]