הלל הזקן

הלל הזקן
Hillel22.jpg
תקופתותקופת שלטון הורדוס
דורדור חמישי ואחרון של הזוגות
בית מדרשבית הלל
רבותיושמעיה, אבטליון
חבריושמאי הזקן, מנחם
תלמידיויונתן בן עוזיאל, רבן גמליאל הזקן, רבן יוחנן בן זכאי

הִלֵּל הַזָּקֵן (על פי המסורת ג'תרמ"ח-ג'תשס"ח; 113 לפנה"ס-8 לספירה) היה נשיא הסנהדרין האחרון בתקופת הזוגות. שמאי הזקן, שהיה אב בית הדין באותה התקופה, היה בר-הפלוגתא הקבוע שלו, לאחר שמנחם עזב את התפקיד.

מוצאו ותפקידיו

הלל הזקן נחשב במסורת לצאצא של בית דוד מצד האם ומשבט בנימין מצד האב. הוא נולד בבבל למשפחה נכבדה, ועלה לארץ ישראל בגיל 40. כשהגיע ארצה היה עני מאוד, עבד כחוטב עצים והשתכר טרפעיק (מטבע בעל ערך מועט) אחד ביום. מחצית היה נותן לשומר בית המדרש כדי שיוכל ללמוד תורה מפי רבותיו, ובמחצית השנייה השתמש לפרנסת בני ביתו. מסופר כי יום אחד לא הצליח להשתכר כסף כלל, ושומר בית המדרש סירב לאפשר לו להיכנס. הוא עלה על גג בית המדרש והקשיב לדברי רבותיו מפתח הארובה. הלומדים, שלא הבינו מדוע התמעט האור שנכנס לבית המדרש, עלו לגג ומצאו את הלל מכוסה בשלוש אמות של שלג. מיד הורידו אותו מהגג, ואף על פי שהיה ערב שבת רחצו והושיבו אותו כנגד המדורה. "אמרו: ראוי זה לחלל עליו את-השבת" (יומא לה).

המקורות התלמודיים אינם נותנים כל מידע על התקופה בה חי, למעט ציון כרונולוגי אחד: "הלל ושמעון גמליאל ושמעון נהגו נשיאותן בפני הבית מאה שנה" (שבת טו), ומשמעות הדבר היא כי נשיאותו של הלל החלה סביב 30 לפנה"נ, כ-100 שנה לפני החורבן. אם נקבל את הקביעה כי נמשכה 40 שנה, הרי שסיום נשיאותו ומותו היו סביב 10 למניינם.

הלל היה מייסדה של שושלת נשיאי הסנהדרין, אשר התקיימה במשך 15 דורות ו-450 שנה עד לביטול מוסד הנשיאות במאה ה-5, גם לאחר חורבן ירושלים.

כנשיא הסנהדרין היה הלל מנהיג תקנות בעם. הידועה שבהן היא תקנת הפרוזבול, שנועדה לעקוף את שמיטת הכספים הנהוגה בשנת השמיטה. במשנה מסופר שהלל תיקן תקנה זו כיוון ששמיטת החובות הביאה את בעלי ההון להפסיק להלוות כספים, מחשש שכספם לא יוחזר כלל (משנה, מסכת שביעית, פרק י', משנה ג').

כיום אין בידינו מהלכותיו של הלל אלא כמה פסיקות קצרות, בכמה עניינים שונים בהלכה. עם זאת, חותמו של הדור שלאחריו נטבע בהלכות רבות במשנה. תלמידיו כונו בית הלל, והם מצוטטים פעמים רבות כמי שחלקו בהלכה על בית שמאי. לאורך הדורות, מרבית חכמי ההלכה הלכו בשיטת בית הלל כיוון שהיו נוחים לבריות ונתנו לחכמי בית שמאי להביע את דעתם ראשונים, והתקבלה הקביעה הגורפת ש"הלכה כבית הלל".

מקובל לייחס לבית הלל את הגוון המקל והרך של ההלכה, ולבית שמאי את הפן הקפדני והמחמיר, וכך עולה גם מעיון בהלכות שבהם חלקו הבתים. גם המסורות על דמויותיהם של הלל ושמאי מתאימות לאבחנה זו, והסיפורים האישיים עליהם ממחישים את אופיים. עם זאת, מסכת עדויות מונה כ-30 הלכות, שבהן בית הלל החמיר ובית שמאי הקל דווקא.

מערת קבורה המיוחסת להלל ותלמידיו נמצאת במירון בסמוך למתחם קבר הרשב"י. עם זאת, עיקר פועלו של הלל היה בירושלים וביהודה, ואין כל אזכור לפועלו באזור הגליל או למקום קבורתו במקורות קדומים. אזכורים למערת קבורה זו נמצאים החל מהמאה ה־11, ועד שלהי ימי הביניים היה אתר זה המרכזי מבין אתרי מירון, ומתוארת עלייה לתפילה שנתית באתר זה בפסח שני. מאוחר יותר עבר המוקד לקבר הרשב"י ולל"ג בעומר, וכיום זהו אתר משני מבין אתרי מירון.

Other Languages
Alemannisch: Hillel
български: Хилел
čeština: Hilel
Deutsch: Hillel
Esperanto: Hilelo
español: Hilel
eesti: Hillel
euskara: Hillel
فارسی: هیلل
suomi: Hillel
français: Hillel Hazaken
hrvatski: Hilel
magyar: Hillél
Bahasa Indonesia: Hilel
italiano: Hillel
latviešu: Hilels
മലയാളം: ഹില്ലൽ
Nederlands: Hillel
norsk nynorsk: Hillél
polski: Hillel
português: Hilel, o Ancião
русский: Гиллель
srpskohrvatski / српскохрватски: Hilel
svenska: Hillel
اردو: ہلل
ייִדיש: הלל הזקן