המזרח התיכון

  ההגדרה המצומצמת המקובלת למזרח התיכון (הגדרה גאוגרפית)
  ההגדרה המורחבת למזרח התיכון (הגדרה תרבותית)
  מדינות מרכז אסיה קרובות תרבותית ולשונית לעמי המזרח התיכון
מפה מדינית של מדינות ההגדרה המצומצמת למזרח התיכון

המזרח התיכון הוא הגדרה פוליטית-היסטורית של אזור גאוגרפי במפגש היבשות אסיה, אירופה ואפריקה. חלקים מאזור זה נקראו בעבר גם הסהר הפורה והלבנט.

אטימולוגיה

המונח "המזרח התיכון" (בערבית: الشرق الأوسط, תרגום מילולי: אַ-שַרְק (אְ)לְ-ׁאַוסַט. באנגלית: The Middle East) נטבע לראשונה ככל הנראה, בשנת 1850 על ידי ממשלת הודו הבריטית; נקודת המבט בהגדרה זו הייתה בריטית (ממערב לאזור), אשר ישבה ממערב למרבית אירואסיה ואפריקה. באותו הזמן, המונח זה היה מעורפל וללא הגדרה חד-משמעית[1]. עם זאת, המונח נודע לציבור הרחב רק לאחר פרסום מאמר אודות האזור בשנת 1903, שפרסם האדמירל האמריקני אלפרד תייר מהן[2], ובו הוא הגדיר את המזרח התיכון כאזור השוכן בין ערב הסעודית להודו[3][4]. עם זאת, מונח זה בהגדרתו זו עדיין לא היה נפוץ טרם מלחמת העולם הראשונה. עד אותה תקופה היה נהוג להתייחס אל טורקיה והחוף המזרחי של הים התיכון (סוריה, לבנון, ישראל ובמידה פחותה אל מצרים) בשם "המזרח הקרוב", "המזרח הרחוק" התמקד באזור סין, ואילו "המזרח התיכון" התמקד אז באזורים שפחות או יותר שכנו בין המזרח הקרוב למזרח הרחוק (במובן מסוים מדובר בהגדרה המודרנית של דרום אסיה)[5].

בשנת 1939, הקימה האימפריה הבריטית את פיקוד המזרח התיכון שמושבו היה בקהיר, אשר פיקד על הכוחות הבריטיים באזור. לאחר זמן קצר, זכה המונח "המזרח התיכון" לשימוש נרחב באירופה ובארצות הברית, והפך לממוסד ולרשמי[6].

אירוצנטריות

היו שביקרו את המונח "מזרח תיכון" בדבר ה אירוצנטריות הנודפת ממנו: המזרח התיכון הוא אמנם "מזרח" רק ביחס לנקודת הראות המערב-אירופית (לרוב בריטית). עבור ההודים, האזור שוכן במערב, ועבור הרוסים - בדרום. שם התואר "תיכון" אף הוא יצר בלבול מסוים. לפני מלחמת העולם הראשונה, המונח המקובל לתיאור חבל הבלקן והאימפריה העות'מאנית היה "המזרח הקרוב", ואילו "המזרח התיכון" התייחס לפרס, אפגניסטן ולעתים מרכז אסיה, טורקסטן והקווקז. לעומת זאת, "המזרח הרחוק" מתייחס למדינות מזרח אסיה, היינו סין, יפן, קוריאה, הונג קונג, טאיוון וכדומה.

לאחר קריסתה של האימפריה העות'מאנית ב-1918, דעך השימוש במונח "המזרח הקרוב", שעה ש"המזרח התיכון" הלך וקיבל משמעות נרדפת לעולם הערבי. יחד עם זאת, דיסציפלינות אקדמיות שונות מוסיפות להשתמש במונח "המזרח הקרוב", לרבות ארכאולוגיה ו היסטוריה עתיקה, המתמקדות בחקר תרבויות המזרח הקרוב הקדום.

מונחים חלופיים

במובנים אחדים יש בערפול סביב המונח "מזרח תיכון" משום יתרון, שכן הוא מאפשר את המשך השימוש בכינוי גם תחת נסיבות ומצבים מדיניים משתנים. עם זאת, ישנם גאוגרפים המתנגדים למונח זה, ומעדיפים להשתמש במונח "דרום-מערב אסיה" כחלופה. מונח זה לא זכה לפופולריות רבה בחוגים מדיניים, ציבוריים ותקשורתיים כאחד. חלופות אחרות כוללות: "מערב אסיה" - ביטוי מקובל בהודו לתיאור האזור; "העולם הערבי"; "המזרח התיכון-צפון אפריקה" ("MENA"), שיש המשתמשים בו כדי להתייחס לאזור שבין מרוקו לאיראן. מדינות קבוצת השמונה משתמשות לעתים במונח "המזרח התיכון הגדול" בהתייחסן לכל מדינות הליגה הערבית (כולל החברות האפריקניות), כמו גם טורקיה, איראן, פקיסטן, אפגניסטן וישראל. מונחים המתייחסים לאסיה בלבד זוכים לביקורת כיוון שאינם מתייחסים למצרים וליתר מדינות צפון אפריקה, ואילו מונחים כגון "העולם הערבי" אף הם מוגדרים כבלתי מדויקים מכיוון שאינם מתייחסים לתושביו הלא-ערבים של האזור.