הפלישה לנורמנדי

הפלישה לנורמנדי (מבצע אוברלורד)
מערכה: החזית המערבית במלחמת העולם השנייה
מלחמה: מלחמת העולם השנייה
חיילים אמריקנים נוחתים בחוף אומהה
חיילים אמריקנים נוחתים בחוף אומהה (הצילום קרוי "אל תוך מלתעות המוות")
תאריך התחלה:6 ביוני 1944
תאריך סיום:30 ביוני 1944
משך הסכסוך:3 שבועות ו-4 ימים
קרב לפני:קרב אנציו
קרב אחרי:מבצע דרגון
מקום:נורמנדי, צרפת
49°20′00″N 0°34′01″W / 49°20′00″N 0°34′01″W / 49.333333333333; -0.56694444444444 
תוצאה:ניצחון לבעלות הברית
הצדדים הלוחמים

גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית  גרמניה הנאצית

מפקדים
כוחות

גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית יחידות מ-3 דיוויזיות חי"ר באזורי הנחיתה. 3 דיוויזיות חי"ר נוספות ודיוויזיית פאנצר במרחק קצר מאזורי הנחיתה ובחצי האי קרנטן.

סה"כ 156,000[1][ב] (ביום הראשון של הפלישה)
Flag of the United States (1912-1959).svg ארצות הברית – 73,000
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת – 62,000
Canadian Red Ensign (1921-1957).svg קנדה – 21,000

אבידות

גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית 9,000-4,000 נפגעים

סה"כ 10,000 נפגעים

נתיבי השיט לקראת הפלישה לנורמנדי

הפלישה לנורמנדי (שם קוד: "מבצע אוברלורד"; באנגלית: "Operation Overlord") הייתה פלישה אמפיבית של צבאות בעלות הברית המערביות בחופי נורמנדי שבצרפת הכבושה, שהתחוללה ב-6 ביוני 1944 עד 30 ביוני 1944 במסגרת החזית המערבית במלחמת העולם השנייה. ביומה הראשון של הפלישה השתתפו 156,000 חיילים של בעלות הברית, בסיוע 12,000 כלי טיס ו-6,900 כלי שיט. זהו מבצע הנחיתה הימי הגדול בהיסטוריה. הפלישה לנורמנדי מסמנת את פתיחתה של חזית שנייה במלחמה נגד גרמניה, ואת ראשית הקץ של גרמניה הנאצית.

תכנון מבצע אוברלורד, שהחל בראשית 1943, היה קפדני, מפורט וממדיו היו חסרי תקדים. ההכנות לפלישה היו כרוכות בהתארגנות לוגיסטית בהיקף עצום, שכללה בניית אלפי כלי שיט ומטוסים רבים, וריכוז ציוד וכוחות אמריקניים וקנדיים גדולים בדרום אנגליה. בחודשים שקדמו לפלישה ניהלו בעלות הברית מבצעי הונאה מורכבים שסייעו להטעות את הגרמנים בדבר מועד הפלישה ומיקומה. הפיקוד העליון של גרמניה, שצפה פלישה מאנגליה, החל כבר ב-1942 להקים את החומה האטלנטית, מערך ביצורים אדיר שהשתרע על פני אלפי קילומטרים לאורך חופי מערב אירופה ונועד לעצור כל ניסיון נחיתה מהים.

ב-6 ביוני 1944, מעט אחרי חצות, הוצנחו מהאוויר כ-23,000 חיילים אמריקאים ובריטים בנורמנדי. בשעות הבוקר המוקדמות פתחו ספינות מלחמה בהפגזה ארטילרית של החופים, ובשעה 06:30 החלו לנחות עשרות אלפי חיילים וכלי רכב בחמשת חופי הנחיתה המתוכננים. עומק החדירה של כוחות בעלות הברית לאדמת צרפת ביום הפלישה היה קטן, ומרבית היעדים שהוקצו לכוחות הנוחתים ביום הפלישה הראשון לא הושגו, אך הושג היעד העיקרי: הבקעת החומה האטלנטית, וביסוס ראשי גשר על אדמת צרפת. במהלך השבועות הבאים הנחיתו בעלות הברית כוחות גדולים בנורמנדי, ופתחו בתנועה איטית אך מתמדת אל תוך צרפת, נוכח התנגדותם העיקשת של הכוחות הגרמנים. המערכה על חצי האי נורמנדי, שבאה בעקבות הפלישה, ארכה כחודשיים וחצי שבמהלכם ספגו כוחות בעלות הברית אבדות כבדות, אך היא הביאה לשבירת כוחו של הצבא הגרמני על אדמת צרפת, ולנסיגה מהירה של שרידיו לשטח גרמניה.

האבדות מהצד הגרמני מוערכות בין 4,000-9,000[2], מהצד של בעלות הברית האבדות מוערכות בכ- 10,000 חיילים, אך רק כ 4413 אומתו[3].

מקור המונח D-Day

הנוהל הצבאי המקובל בעריכת תוכנית צבאית אינו מפרט בדרך כלל את התאריך שבו תתחיל הוצאתה לפועל, משום שזוהי החלטה המתקבלת בנפרד. המונח "יום הע'"[ג], שנקרא באנגלית D-Day, השגור בתכנונים צבאיים בכל פקודת מבצע שהיא, פירושו "היום שייקבע בבוא העת לפתיחתו של מבצע כלשהו". האות D מציינת Day, יום. בדומה לכך, "שעת הש'" (H Hour) היא השעה שבה ייפתח המבצע. כיוון שכך, גם תכנון מבצע אוברלורד כלל יום ע' (שתאריכו המדויק נקבע ממש ברגע האחרון). עם זאת, בלשון העיתונאית התבסס מאז הכינוי D-Day כשמו המיוחד של היום הראשון של מבצע אוברלורד, אף שהוא אינו שמו הרשמי; עוד קודם לפלישה לנורמנדי וגם לאחריה נעשה שימוש במונח D-Day למבצעים ופלישות שונים[ד].