חלופות לניסויים בבעלי חיים

Gnome-colors-edit-find-replace.svgיש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: הערך אינו נייטרלי באשר לנושא, מכיל מידע חלקי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

חלופות לניסויים בבעלי חיים הן שיטות מחקר המאפשרות במקרים מסוימים הסקת מסקנות מדעיות מבלי לעשות שימוש ניסויי בבעלי חיים. שימוש בחלופות ככלל גם זול יותר[דרוש מקור] מניסוי מלא בבעלי חיים והן משמשות חוקרים במקומות בהם הם אפשריים.

פיתוח שיטות מחקר חלופיות לשימוש בבעלי חיים במחקר ביו רפואי הוא תחום אינטרדיסציפלינרי, הנעזר בשיטות טכנולוגיות מתקדמות. התחום משלב ביואינפורמטיקה, מודלים ממוחשבים, מחקר קליני, ביולוגיה מולקולרית, ביוכימיה, סימולציות ממוחשבות, רובוטים, שימוש במכשירי דימות ואמצעים נוספים.

חלופת הצמצום (Reduction)

חלופת הצמצום מקובלת במחקר בבני אדם, היות שיקר וקשה למצוא מדגמים גדולים ובנוסף, להבדיל מבעלי חיים, משתתפי הניסוי יכולים לעזוב אותו לפני שהוא נגמר. שיטה פותחה בעשור האחרון של המאה העשרים לניסויים קליניים בבני אדם בודדים היא שיטת ABA. לאחרונה וריאציה שלה אומצה בניסוי בעכברים והורידה את גודל המדגם לשישה[1].

לפני ניסויים גדולים ויקרים, מקובל לערוך מחקר מקדים (ניסוי פיילוט) שמטרתו לבדוק את הניסוי על מספר מצומצם מאוד של בעלי חיים, במטרה להעריך את סיכויי ההצלחה שלו בטרם ביצועו בהיקף רחב. חלופת הצמצום דורשת להשתמש בתוצאות המחקר המקדים כדי להעריך את המספר המרבי של פרטים הדרוש לניסוי הגדול, ולהימנע מעריכתו על עודף פרטים.