טיכו ברהה

טיכו אוטסן ברהה
Tycho Ottesen Brahe
Tycho Brahe.JPG
לידה14 בדצמבר 1546
טירת קנוטסתורפ, שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה24 באוקטובר 1601 (בגיל 54)
פראג, בוהמיה, האימפריה הרומית הקדושה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעיאסטרונומיה
ארצות מגוריםדנמרק, צ'כיה
תרומות עיקריות
הקמת מצפי כוכבים וביצוע התצפיות האסטרונומיות המדויקות ביותר ללא טלסקופ.

טיכו ברההדנית: Tycho Brahe, להאזנה (מידע · עזרה), 14 בדצמבר 1546 - 24 באוקטובר 1601), נולד כטיגה אוטסן ברהה בסקונה, דנמרק (כיום דרום שוודיה). היה אציל ואסטרונום דני, בנם של אוטה ברהה וביטי בילי. ידוע בשל תצפיותיו האסטרונומיות המדויקות והנרחבות. ברהה היה מפורסם כבר בזמנו כאסטרונום ואלכימאי.

בספרו De nova stella (על הכוכב החדש) משנת 1573 הוא הפריך את התאוריה של הספירות השמימיות על ידי הוכחה שהשמים אינם במצב בלתי משתנה של שלמות, כפי שנטען בעבר על ידי אריסטו ותלמי. המדידות המדויקות שלו הראו שלכוכבים חדשים (נובות), במיוחד לזה של 1572, חסרה הפרלקסה הצפויה בתופעה תת ירחית, ולכן לא היו כוכבי שביט "אטמוספיריים", כפי שהאמינו קודם, אלא הופיעו מחוץ לאטמוספירה. באופן דומה הוא הראה גם שכוכבי שביט אינם תופעה פנים אטמוספירית וחייבים לעבור דרך הספירות השמיימיות, שנחשבו לקשיחות.

טיכו ברהה שילב את התאוריה הקופרניקאית עם המודל של תלמי ליצירת המודל הטיכוניאני[1]. הוא היה אחרון האסטרונומים הגדולים בעין בלתי מזוינת, והמדויק ביותר שבהם, הודות למצפי הכוכבים שבנה באי ון - אראניבורג (טירת אורניה, מוזת האסטרונומיה) וסטהרנברג (טירת הכוכבים), בהם ייצר בעצמו את מכשירי התצפית המתוחכמים שלו. מאוחר יותר הקים מצפה נוסף בקרבת פראג, והנתונים שאסף שימשו את עוזרו יוהנס קפלר בניסוח חוקי תנועת כוכבי הלכת.

חייו

צעירותו

טירת טוסתרופ, בה גדל טיכו ברהה אצל דודו

ברהה נולד בטירת קנוטסתורפ, כשמונה קילומטרים צפונית ל סוואלוב, בסקונה, דנמרק (כיום דרום שוודיה) בשם טיגה אוטסן ברהה על שם סבו. אחיו התאום נפטר לפני שהוטבל. כמו כן היו לו 10 אחים ואחיות נוספים, שהצעירה שבהם סופיה ברהה, סייעה לו במחקר באסטרונומיה. אביו אוטה היה יועץ סתרים ומאוחר יותר מושל טירת קרונבורג אשר שלטה על המעבר הימי לים הבלטי. אמו שימשה כמפקדת החצר של המלכה סופי מקלנבורג גוסטרו וכשריף של ויסנברג לאחר מות בעלה.

כאשר ברהה היה בן שנתיים, חטף אותו דודו יורגן ברהה לטירת טוסתרופ ללא ידיעת הוריו. על פי מקורות אחדים[2] הוריו לא ניסו להשיבו ולא הביעו התנגדות מכיוון שהם הבטיחו ליורגן חסר הילדים אחד מבניהם. כאשר לא קיימו הבטחתם לקח הדוד את היוזמה לידיו. יורגן ברהה היה אדם אמיד מאד, מפקד בצי הדני ומושל של טירות שונות. הוא הרעיף אהבה רבה על בנו המאומץ והעניק לו את החינוך הטוב ביותר שניתן היה להעניק בזמנו.

בין הגילאים 6 - 12 ברהה למד בבית ספר לטיני ששמו לא השתמר[3], וב-1559 החל לימודי משפטים באוניברסיטת קופנהגן. ליקוי החמה של 1560, ובמיוחד זה שהוא היה צפוי מראש, גרם לברהה בן ה-14 להתחיל להתעניין באסטרונומיה, והוא החל ללמוד את התחום אחרי שעות הלימודים, בעזרת חלק ממרציו, אשר עזרו לו גם לבנות גלובוסים קטנים, מצפנים ושאר כלים אסטרונומיים בסיסיים. הוא גם רכש לוח שנה אסטרונומי וספרים רבים על אסטרונומיה, כגון האלמגסט של תלמי, De sphaeramundi של יוהנס דה סקרובוקו ו-Cosmographia seu descriptio totius orbis של פטרוס אפיאנוס. הוא גם שינה את שמו המקורי טיגה לגרסה הלטינית - טיכו. יורגן, שרצה להעניק לבנו המאומץ חינוך שיאפשר לו להיות עובד מדינה, כפה עליו לצאת ללימודים באוניברסיטת לייפציג ב-1562, אך ברהה הצעיר שיכנע את החונך שלו, אנדרס ודל, לאפשר לו להמשיך לעסוק באסטרונומיה גם שם. ברהה הבין שהגדלת הידע באסטרונומיה דורשת תצפית קפדנית ושיטתית לאורך זמן תוך שימוש בכלים המדויקים ביותר להשגה, לכן עמל רבות על בניית כלים חדשים ושכלול הכלים הקיימים, עיסוק שהפך למפעל חייו.

ברהה לא זכה לסיים את לימודיו בלייפציג: במאי 1565 החלה מלחמה בין דנמרק לשוודיה ויורגן קרא לו לחבור אליו בקופנהגן. חודש לאחר הגעתו של ברהה, אביו המאמץ לקה בדלקת ריאות לאחר שקפץ למים הקפואים כדי להציל את המלך פרדריק מטביעה וזמן קצר לאחר מכן נפטר. את עצמאותו החדשה החליט היורש בן ה-19 לנצל כדי לסיים את לימודיו. תחילה פנה אל אוניברסיטת וויטנברג, אך מגפה שהשתוללה במקום גרמה לו לשנות את תוכניותיו וב-1566 הוא נרשם לאוניברסיטת רוסטוק שבצפון גרמניה.

האף של ברהה

מנזר הראוואד כפי שהוא נראה היום

במהלך לימודיו באוניברסיטת רוסטוק, ברהה הסתכסך עם אציל דני אחר, מנדרוף פרסברג. ב-29 בדצמבר 1566 השתתפו השניים בדו-קרב בחשיכה מוחלטת, לדברי העדים, אשר במהלכו נפצע ברהה ואיבד את גשר אפו[4]. אירוע זה גרם לו להתחיל להתעניין ברפואה ואלכימיה. בעקבות פציעתו נאלץ ברהה להרכיב תותב ממתכת לשארית חייו. ישנה סברה שהיו ברשותו מספר תותבים ממתכות שונות, מכיוון שתותב הזהב היה כבד מכדי להרכיב ביומיום[5]. כמו כן הוא נהג לשאת עמו קופסת בדיל קטנה עם דבק, על מנת להבטיח שהתותב ישאר במקום.

מנזר הראוואד

לאחר סיום לימודיו סייר ברהה באירופה לזמן מה. עם חזרתו לדנמרק ב-1571 הציע דודו מצד אימו, סטין בילי, שיבנה מצפה כוכבים ומעבדה אלכימית ב מנזר הראוואד שהיה ברשותו. בצמוד לאלו הקים ברהה את סדנת ייצור הנייר הראשונה בסקנדינביה וסדנה לייצור זכוכית. שם פגש גם את אשתו קירסטן, בתו של כומר לותרני מקנודסטרופ. מכיוון שהייתה מפשוטי העם לא יכלו השניים להינשא באופן רשמי, אך נחשבו לבעל ואישה על פי החוק האזרחי. לשניים היו שמונה ילדים, שישה מהם הגיעו לבגרות. קירסטן וברהה חיו יחד כמעט שלושים שנה, עד מותו של ברהה.

במצפה שבהראוואד גילה ברהה את התגלית החשובה הראשונה שלו: הסופרנובה של שנת 1572 וכתב את ספרו המפורסם De nova stella (הכוכב החדש) שתבע את המונח נובה לכוכב "חדש" ושבו ניפץ את ההנחה הרווחת שהעולם העל-ירחי אינו משתנה. הגילוי הזה היה מכריע בבחירתו של ברהה באסטרונומיה כמקצועו העיקרי והפך אותו לכוכב עולה, ושנוי במחלוקת, בעולם המדע של תקופתו.

האי ון

אורניבורג כפי שצייר אותו ברהה בעצמו

מאחר שבחר באסטרונומיה כעיסוק עיקרי, חיפש ברהה להקים מצפה כוכבים גדול ומקצועי יותר מזה שבמנזר הראוואד. כוונתו הראשונית הייתה לבנות מצפה כזה בצפון גרמניה, אך המלך, פרדריק השני, שהיה מעוניין להשאיר את המדען המפורסם בדנמרק (הוא גם הכיר טובה לאביו המאמץ של ברהה, שהציל את חייו) הציע עזרה במימון של מצפה ומכון מחקר באי ון שבמיצר ארסונד. בשנת 1576 בונה שם ברהה את ה אורניבורג (על שם מוזת האסטרונומיה, אורניה) – מצפה כוכבים גדול ומכון מחקר אסטרונומי עם כ-100 אנשי צוות שעסקו בין השאר בייצור כלי המדידה והאביזרים למצפה ולמעבדה האלכימית. ברהה היה לא רק מדען אלא גם אומן (מה שהיה נפוץ בתקופה) ועיצב את האורניבורג בצורה מרהיבה, מצייד אותו במתקני נוחות לא שגרתיים לתקופה דוגמת שירותים עם מים זורמים. תקוותו של פטרונו של ברהה, פרדריק השני נתמלאה והמכון הפך למרכז החשוב ביותר לחקר השמיים באירופה הצפונית.

עם הזמן ברהה הגיע למסקנה שהאורניבורג לא היה גדול ויציב מספיק לכליו המדויקים, ובשנת 1581 הקים מצפה חדש, סטהרנבורג (טירת הכוכבים) בצמוד למצפה הישן. סטהרנבורג היה מצפה תת-קרקעי ברובו, מה שסיפק יציבות רבה יותר למכשירים. שני המבנים נהרסו במהלך השנים, אך לאחרונה שוחזרו חלקית ומשמשים כאתרי תיירות.

המעבר לפראג ומותו

פסלם של ברהה וקפלר בפראג

בשנת 1588 נפטר פטרונו של ברהה, פרדריק השני. במקומו עלה לשלטון בנו, כריסטיאן הרביעי, שהיה לא רק אדיש למדע ואסטרונומיה, אלא גם זקוק בדחיפות לכסף. ב-1596, עם הגעתו לבגרות, ביטל כריסטיאן את המימון, המדולדל גם כך, למכון של ברהה ואסר עליו לעסוק באסטרונומיה ואלכימיה בתחומי דנמרק[4]. כל זה לא השאיר לברהה ברירה אלה לזנוח את אורניבורג ולחפש פטרון חדש. תחילה חזר לרוסטוק, משם קיים חלופת מכתבים עם המלך, שהייתה משפילה מאד בשבילו, ומשנוכח כי לא יוכל לשוב ולעסוק במחקריו במולדתו נענה להזמנתו של הקיסר הגרמני רודולף השני לבוא לשמש מתמטיקאי, אסטרונום ואסטרולוג חצרו (שהייתה ממוקמת רוב שנות שלטונו בפראג). רודולף העניק לברהה קצבה, בית בפראג ואת טירת בנאטקי לבניית מצפה כוכבים חדש. בתקופה זו הזמין ברהה את יוהנס קפלר, שהיה נרדף בגראץ עקב אמונותיו הדתיות, להיות לעוזרו – קפלר עתיד לרשת את גוף הנתונים ואת הציוד של ברהה, שיהיו הבסיס לתגליותיו הגדולות.

בשנים שאחרי המעבר עמל ברהה רבות על מנת להעביר חלק ניכר ממכשירו וספריתו מוון לבנאטקי, אך לא הספיק לעשות הרבה מעבר לכך – בשנת 1601 חלה באופן פתאומי ונפטר ב-24 באוקטובר, לאחר 11 ימי מחלה בלבד. על פי קפלר, מילותיו האחרונות היו: "לא חייתי לשווא"[6].

ברהה נקבר בכנסיית טין שבפראג, אשתו קירסטן, שנפטרה שלוש שנים אחריו נקברה לידו. על המצבה המקורית נחקקה הכתובת הלטינית שעיטרה קודם את הכניסה ל"ארמון הכוכבים": "Non fasces, nec opes sola artim sceptra perennant" (לא השלטון ולא העושר, רק שרביט המדע נצחי).

סברות לגבי נסיבות מותו

תאוריית שלפוחית השתן
הנפוצה ביותר היא זו המייחסת את מותו לסיבוך בשלפוחית השתן שנבע מכך שברהה התאפק מלצאת לשירותים בעת סעודת ערב חגיגית אצל הקיסר, שנערכה 11 יום לפני מותו.

תאוריית הקשר
טענה אחרת, המתבססת על פתיחת קברו ובדיקת שיער שפמו שנערכה ב-1991 וב-1996, היא שברהה נפטר מהרעלת כספית[7]. ב-15 בנובמבר 2010 נפתח קברו בשנית ונלקחו דגימות משיערו ועצמותיו. נטען כי כריסטיאן הרביעי ביקש להתנקש בברהה לאחר ששמע שמועה כי ברהה מנהל רומן עם אמו. כדי להשיב את כבודו האבוד. הוא יצר קשר עם בן דודו הרחוק של ברהה - אריק ברהה. השניים רקמו מזימה לגרום למותו. ביומנו האישי של אריק שנתגלה בספרייה המלכותית בשוודיה נתגלו אזכורים לרגשות אשם כבדים[8].

המוס של ברהה

ברהה היה אדם עשיר מאד, במיוחד בשנות השמונים של המאה השש-עשרה, ונודע, מעבר לאפו המוזהב, בתחביביו המוזרים ובחגיגותיו המפוארות. בביתו חי גמד בשם ג'פ, אשר ברהה האמין שהוא בעל כוחות נבואיים, ואשר היה יושב תחת השולחן באירועים. סיפור מפורסם נוסף נוגע למוס שברהה גידל בביתו. על פי ויליאם הרביעי, רוזן האסה-קאסל, שהיה חברו, המוס מת לאחר שהושקה בירה במסיבה בביתו של ברהה ומעד במדרגות[9].