טי אס אליוט

Incomplete-document-purple.svgיש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
תומאס סטרנס אליוט
Thomas Stearns Eliot
T.S. Eliot, 1923.JPG
לידה26 בספטמבר 1888
ארצות הבריתארצות הברית סיינט לואיס, מיזורי
פטירה4 בינואר 1965 (בגיל 76)
בריטניהבריטניה לונדון, אנגליה
מדינהארצות הברית
מקום מגוריםמיזורי, סנט לואיס עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלהסורבון, אוניברסיטת הרווארד, מרטון קולג', אוניברסיטת אוקספורד, אקדמיית מילטון עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוגויויאן איי-ווד אליוט עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימהחתימתו של אליוט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טי אס אליוט, או בשמו המלא תומאס סטרנס אליוטאנגלית: Thomas Stearns Eliot;‏ 26 בספטמבר 1888 - 4 בינואר 1965) היה משורר, מחזאי ומבקר ספרות אנגלי-אמריקאי. יליד ארצות הברית, אליוט התיישב בשנת 1914 באנגליה ובשנת 1927 אימץ אזרחות בריטית תוך ויתור על זו האמריקאית. באותה שנה הוא המיר גם את דתו היוניטריאנית בזו האנגליקנית ("אנגלו-קתולית" לפי ניסוחו).

אליוט נולד למשפחה אמידה בסיינט לואיס שבמיזורי (ממדינות המערב התיכון בארצות הברית). את עיקר פרסומו והשכלתו הגבוהה רכש לו בממלכה המאוחדת ובצרפת דווקא, ונחשב לממשיכה ומחדשה של המסורת האירופאית בשירה ובאמנות בכלל. עזרא פאונד, שהיה כתב חוץ של המגזין "Poetry" למשך שש שנים, היה זה ששיכנע את המייסדת והמו"לית של המגזין, הרייט מונרו, לפרסם את יצירותיו הראשונות של טי אס אליוט. בשנת 1948, הוענק לו פרס נובל לספרות.

שיריו של אליוט נחשבו כקשים לקריאה ולפיצוח, עקב שפע המטפורות הדקות, ההפניות והרמזים לספרות הקלאסית הרחבה, שאותן כתב אליוט מתוך הנחה שהקורא המשכיל יזהה את המובאות ואת משמעויותיהן. הוא השתמש בשירתו ביסודות צעקניים והמוניים לצד נושאים שיריים מסורתיים מן המסורת האירופית, היהודית-נוצרית או ההודית, מעברים בין שיחת חולין בנלית לרטוריקה מקיפה, הפסקות ברצף הסיפורים על ידי גיחות פתאומיות אל העבר כמו בטכניקות קולנועיות.

חידושים ביקורתיים

אליוט אחראי ליישום המונח החשוב שטבע בשנת 1919 - " קורלטיב אובייקטיבי" (Objective Correlative) בניתוחו את "המלט" לשייקספיר. דרך שימושו במונח זה הגדיר אליוט מערך של חפצים, אירועים ומצבים שמתחברים על-מנת ליצור רגש מסוים אצל הקורא. במאמרו זה, שנקרא "המלט ובעיותיו"[1] מגדיר אליוט את המחזה המפורסם כ"כישלון ספרותי".