ירושלים

ירושלים
Emblem of Jerusalem.svg
סמל עיריית ירושלים
Flag of Jerusalem.svg
דגל עיריית ירושלים
David's Tower 1.jpg
חומות העיר העתיקה
Israel Supreme Court.jpg
בית המשפט העליון
Ullman Zion Square 078.JPG
הרכבת הקלה עוברת בכיכר ציון
שם בערביתالْقُدْس/أُورُشَلِيم
מחוזירושלים
מעמד מוניציפליעירייה
ראש העירייהניר ברקת
גובה ממוצע‎715‏ מטר
תאריך ייסודהאלף ה-2 לפנה"ס
סוג יישובעיר 500,000 תושבים ומעלה
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה882,652 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎1
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎2.0%‏ בשנה עד סוף 2016
  - צפיפות אוכלוסייה7,038 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות‎19
תחום שיפוט125,420 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎30
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map.svg
 
ירושלים
ירושלים
31°46′58″N 35°13′10″E / 31°46′58″N 35°13′10″E / 31.7826486094088; 35.2193299014651
מדד חברתי-כלכלי - אשכול3 מתוך 10
מדד ג'יני0.4316
    - דירוג מדד ג'יני
‎70
לאום ודת
יהודים: 61.1%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 35.9%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 1.4%דרוזים: 0%אחרים: 1.6%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2015
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
010203040506070
גילאי 0 - 412.5%
גילאי 5 - 911.1%
גילאי 10 - 1410.1%
גילאי 15 - 199.4%
גילאי 20 - 2916.5%
גילאי 30 - 4416.6%
גילאי 45 - 5911.6%
גילאי 60 - 643.3%
גילאי 65 ומעלה8.9%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2015
חינוך
סה"כ בתי ספר700
–  יסודיים389
–  על-יסודיים422
תלמידים194,407
 –  יסודי120,958
 –  על-יסודי73,449
מספר כיתות7,993
ממוצע תלמידים לכיתה24
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ה (2014-‏2015)
פרופיל ירושלים נכון לשנת 2015 באתר הלמ"ס
http://www.jerusalem.muni.il

יְרוּשָׁלַיִם[2]ערבית: الْقُدْس (מידע · עזרה),[3] או أُورُشَلِيم[4]) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 882,652 תושבים (נכון לשנת 2016).[5] בירושלים שוכנים מוסדות הממשל של ישראל: הכנסת, בית המשפט העליון, משכן הנשיא, בית ראש הממשלה ורוב משרדי הממשלה. ירושלים שוכנת בהרי יהודה, על קו פרשת המים הארצי של ארץ ישראל, בין הים התיכון לים המלח, ברום של 570[6] עד 857[7] מטר מעל פני הים.

העיר מקודשת ליהדות, לנצרות ולאסלאם הסוני, והיוותה מרכז חיי העם היהודי בימי קדם ומושא געגועיו בזמן שהייתו בגלות. משום מרכזיותה בעולמם של המאמינים, הייתה העיר מוקד למלחמות וסכסוכים הנמשכים עד עצם היום הזה. מאז סוף המאה ה-19 התפתחו סביב העיר העתיקה שכונות העיר החדשה, אשר במאה ה-21 מהוות את רובה המוחלט של העיר. במרכזה של ירושלים השלמה עומד הר הבית המפריד בין מערב ירושלים למזרח ירושלים.

בשנת 1981 הוכרזה העיר העתיקה של ירושלים כאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו של האומות המאוחדות, והיא נמצאת ברשימת האתרים בסיכון.

מקור השם

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שמות ירושלים
אורושלֵם (ú-ru-sa-lim) במכתבי אל-עמארנה, המאה ה-14 לפני הספירה. (מכתב 287, מאת עַבְּדִ-חֶבָּה מלך ירושלים, שורה 61)

בעברית

התעודות הראשונות בהן נזכר שמה של ירושלים במידה רבה של ביטחון, בצורה הדומה לשם העברי, הן כתבי המארות המצריים. שמה של העיר מופיע בכתבי המארות כ"אשאמם" שאותו יש לקרוא ככל הנראה כ"רֻשַׁלִמׁם". מאוחר יותר מופיע שמה של העיר כ"אורוסלימה" במכתבי אל עמרנה מן המאה ה-14 לפנה"ס.

חוקרים סבורים כי ירושלים נקראה מלכתחילה על-שמו של אל השקיעה הכנעני, שלם, וכי במקום היה מקדש לפולחנו. הסברה היא ש"מלכיצדק מלך שלם", הנזכר בספר בראשית, הוא למעשה מלך ירושלים. המילה "ירו" לקוחה מן השורש השמי י. ר. ה שפירושו "ייסד" (ואף בעברית: או מי ירה אבן פִּנָּתָהּ - איוב, ל"ח, ו'), ולפיכך, על פי השערת חוקרי המקרא, משמעות השם המקורית היא, ייסד האל שלם, או זאת העיר שאותה ייסד האל שלם. סברה אחרת באשר למשמעות השם היא שיש לפרשו לפי הקרי המודרני בעברית ובערבית - "אור-שלם", עירו של שלם.

על פי המדרש,[8] השם "ירושלים" הוא צירוף של השם בו אברהם קרא לה, "הר ה' יראה", עם השם "שלם" בו שם בן נח קרא לה, וכך נוצר השם המלא של העיר, המופיע בתנ"ך בדרך כלל כ"ירושלם". במקרא מופיע שם העיר (חוץ מארבעה מקומות) בכתיב חסר, ללא יו"ד, מה שמרמז לכאורה על הקריאה הקדומה "ירושלֵם" (בדומה לשמה בארמית). עם זאת, הקרי הוא "ירושלים", וכך הוא גם שמה של העיר אצל חז"ל. על פי המסורת, ירושלים היא עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון.

לירושלים שמות רבים. על פי המדרש, ישנם 70 שמות עבריים לעיר. העיקרים שבהם הם: יְרוּשָׁלַיִם, שָׁלוֹם, יִרְאֶה, יְבוּס, צִיּוֹן, חֶפְצִיבָהּ, מְשׂוֹשׂ תֵּבֵל, יְרוּשָׁלִַם (ללא י') יְפֵה נוֹף וְעִיר דָּוִד.

בדומה לציון ארץ ישראל בשם "הארץ" ובית המקדש בשם "הבית", גם ירושלים נזכרת במקורות בשם "העיר" בה"א הידיעה, ללא ציון שמה (הגמרא, מסכת תענית כו: "חמשה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז... בשבעה עשר בתמוז נשברו הלוחות, ובטל התמיד, והובקעה העיר...").

בשפות אחרות

מטבע המציין את ייסוד COLonia AELia CAPITolina, ועליו חרישת גבולותיה, כמקובל בעולם הרומי, ובצד השני דמותו של אדריאנוס

בתרגום השבעים מופיע שמה של ירושלים בצורה ירוסלם (Ιερουσαλήμ) או היירוסולימה (Ἱεροσόλυμα). במקרה, פירוש המילה "היירוס" (ἱερός) ביוונית הוא "קדוש", וייתכן שכך פורש שמה של ירושלים בפי דוברי יוונית. בתרגומו של הירונימוס לתנ"ך, המכונה "וולגטה", מתורגם השם ירושלים ל"היירוסלם" (Hierusalem), שהוא תעתיק ללטינית של הגרסה היוונית של השם. שמה של ירושלים ברוב לשונות אירופה העכשוויות נגזר מהשם היווני או הלטיני, בשינויים פונטיים, המשתקפים גם בכתיב.

בשנת 130 הקים הקיסר הרומי אדריאנוס על חורבות ירושלים מושבה רומית, וכינה אותה "קולוניה איליה קפיטולינה" (Colonia Aelia Capitolina). "קולוניה" בלטינית פירושה "מושבה", Aelius היה שם משפחתו של אדריאנוס, ואילו הרכיב השלישי בשם הוקדש לאל הרומי יופיטר, ששמו המלא בלטינית: Iuppiter Capitolinus (על שם גבעת הקפיטולין ברומא). השם הלטיני היה בשימוש כמה מאות שנים, כפי שמעידים כתבים מוסלמיים בערבית מהתקופה הסמוכה לכיבוש המוסלמי של ירושלים, אולם הוא נשכח זמן מה לאחר מכן.

השם הנפוץ ביותר לירושלים בערבית בקרב מוסלמים הוא "אל-קודס" (القـُدْس) שפירושו המילולי הוא "הקדושה" ואילו בקרב נוצרים נקראת העיר "אורשלים" (أورشليم) וכך היא מכונה אף בתרגום התנ"ך והברית החדשה לערבית. בהקשרים דתיים אסלאמיים מכונה ירושלים בערבית: القدس الشريف ("אל-קודס א-שריף"), כלומר "ירושלים הנכבדת" או "ירושלים הנעלה". במקורות אסלאמיים רבים מוזכרת העיר בשם "בית אלמקדס" (بيت المقدس) המבוסס על "בית המקדש" העברי. שם זה מצוי בשימוש גם בשפה הפרסית, אם כי השם השכיח בפרסית לירושלים הוא "אורשלים".

שם העיר באנגלית, צרפתית וגרמנית הוא Jerusalem (אותו כתיב, אך הגייה שונה בשפות השונות); בלטינית: Hierosolyma; ביוונית מודרנית: Ιεροσόλυμα; בספרדית: Jerusalén; באיטלקית: Gerusalemme; ברוסית: Иерусалим.[9]