כלכלת אתיופיה

כלכלת אתיופיה
Ethiopian Commercial Bank Addis Abeba.jpg
מבנה הבנק המסחרי של אתיופיה, אדיס אבבה
דירוג עולמי73 (2005)[1]
מטבעביר
ארגוני סחרארגון הסחר העולמי, האיחוד האפריקאי
ענפי תעשייה עיקרייםייצור מזון, משקאות, טקסטיל, תעשייה כימית, עיבוד מתכות, מלט.
שנת כספים8 ביולי - 7 ביולי
סטטיסטיקה
תמ"ג64,730,000,000 דולר (2005)
תמ"ג לנפש900 דולר (2005)
צמיחה כלכלית8.9% (2005) (דירוג: 2; הערכה לשנת 2015)
תמ"ג לפי מגזרחקלאות (47.5%), תעשייה (9.9%), שירותים (42.6%) (2005)
אינפלציה (מה"ל)(2005) 11.6%%
אוכלוסייה מתחת לקו העוני50% הערכה 2002
מדד ג'יני33.0 (דירוג: 105; 2011)
כוח עבודה27,270,000 נפש (הערכה לשנת 2015)
כוח עבודה לפי מקצועחקלאות (80%), תעשייה (8%), שירותים (12%) (1985)
קשרי מסחר
יצוא612 מיליארד דולר (הערכה)‏(2005)
מדינות עיקריותערב הסעודית 14.7%, סין 12.6%, ארצות הברית 12.4%, הודו 6.7%, איטליה 4.6%
(2005)
חשבון שוטף2.338 מיליארד דולר (2005)
חוב חיצוני45% מהתמ"ג
מימון ציבורי
סיוע כלכלי בינלאומי301 מיליון דולר (2001)
הנתונים מבוססים בעיקר על: ספר העובדות העולמי של ה-CIA
הסכומים הנקובים בדולרים בערך זה, הכוונה לדולר ארצות הברית, אלא אם כן צוין אחרת

אתיופיה, המדינה השנייה באוכלוסייתה באפריקה, לאחר ניגריה, היא אחת מהכלכלות הצומחות ביותר בעולם.[2] כלכלת אתיופיה מבוססת בעיקר על חקלאות.החקלאות מרכיבה כ-40 אחוז מהתל"ג, 80 אחוז מהיצוא ו-80 אחוז מכוח העבודה. חלק גדול מהפעילות כלכלית האחרת נסמכת גם היא על החקלאות, כולל שיווק, עיבוד ויצוא של מוצרים חקלאיים. הייצור הוא ברובו הגדול לקיום מיידי. גידולים עיקריים הם קפה, קטניות, זרעים לשמן, דגנים, תפוחי אדמה, קנה סוכר וירקות.

היצוא של אתיופיה הוא כמעט כולו של תוצרים חקלאיים, וקפה הוא המרכיב הגדול ביותר. משק החי של אתיופיה הוא כנראה הגדול ביותר באפריקה, וב-1987 היה אחראי ל-15 אחוז מהתל"ג.

אתיופיה היא מהמדינות העניות ביותר באפריקה. אתיופים רבים נסמכים על סיוע במזון מחוץ לארץ.

היסטוריה

אתיופיה נותרה עצמאית בזמן ההשתלטות הקולוניאלית על אפריקה, עד ל-1936, כאשר הצבא האיטלקי פלש למדינה. כוחות בריטים ואתיופים ניצחו את האיטלקים ב-1941, ואתיופיה קיבלה חזרה את עצמאותה, עם החתימה על ההסכם האנגלו-אתיופי (1942).

ב-1930 מונה היילה סלאסי לקיסר אתיופיה. לאחר הדחתו של היילה סלאסי בשנת 1974, כלכלתה של אתיופיה הפכה לסוציאליסטית. המדינה הפכה לגורם חזק ושולט במשק. חלק גדול מהכלכלה הועבר מבעלות פרטית למגזר הציבורי, כולל רוב התעשייה המודרנית ומשקים חקלאיים גדולים, כולל כל הקרקע החקלאית, הרכוש העירוני בשכירות, וכל המוסדות הפיננסיים. מאז 1991, הכלכלה נעשתה למבוזרת יותר, מוכוונת על ידי כוחות השוק ומדגישה את היוזמה האישית. על ידי שינוי מגמה זה קיווה השלטון להשיב עשור של הדרדרות כלכלית. ב-1993 החלה העברה של העסקים, התעשייה, הבנקאות, החקלאות והסחר למגזר הפרטי.

מאז 1991, אתיופיה ייסדה קשרים חמים עם ארצות הברית ועם מערב אירופה, וקיבלה מהם ומהבנק העולמי סיוע רב. ב-2004, הממשלה החלה בהעברתם של יותר מ-2 מיליון אנשים מהרמות היבשות במזרח, כשהיא טוענת כי העברה זו תביא לפחות מחסור במזון.