לינרד סקינרד

לינרד סקינרד
nrfz
לינרד סקינרד בהרכב המקורי, 1977
מידע כללי
מוקד פעילותג'קסונוויל, פלורידה, ארצות הברית
שנות פעילות1970–1977, 1987–היום
סוגהרוק דרומי
בלוז רוק
רוק כבד
חברת תקליטיםMCA, Atlantic
Capricorn, SPV
CMC International, Sanctuary
Universal
Allmusicmn0000170369
lynyrdskynyrd.com
לינרד סקינרד בהופעה, 2008
הופעה של הלהקה בשנת 2008

לינרד סקינרדאנגלית: Lynyrd Skynyrd) היא להקת רוק אמריקאית אשר החלה לפעול באופן רשמי בתחילת שנות ה-70, וזכתה להצלחה רבה בתחילת דרכה. הלהקה ניגנה בסגנון הרוק הדרומי, שהוא שילוב בין סגנונות הבלוז רוק והקאנטרי, אותו מנגנות בעיקר להקות שמקורן בדרום ארצות הברית.

לינרד סקינרד דורגה במקום ה-95 בקטגוריית "האומנים הגדולים בכל הזמנים" במגזין הרולינג סטון.[1]

תולדות הלהקה

הלהקה הוקמה באמצע שנות ה-60 על ידי מספר חברי ילדות, אשר למדו יחד באותו בית ספר תיכון. שם הלהקה נגזר משמו של המורה לספורט השנוא עליהם, ליאונרד סקינר, שהיה רודה בתלמידים בנים בעלי שיער ארוך.

הלהקה שאבה השראה רבה מלהקת האחים אולמן, שהיו האבות המייסדים של סגנון הרוק הדרומי. לאחר שניגנו מספר שנים יחד, הוציאו לאור את אלבומם הראשון ב-1973 בשם Pronounced 'lĕh-'nérd 'skin-'nérd (בתרגום לעברית: "מבטאים את זה לֶ-נֶרד סְקִי-נֶרד"), אשר זכה להצלחה רבה במולדתם, והכיל מספר שירים שנחשבים עד היום לקלאסיקות של הרוק הדרומי - כגון Tuesday's Gone, Simple Man ו-Free Bird, אשר הפך לאחד מהמנוני הרוק הדרומי.

חברי הלהקה באותה תקופה היו:

  • רוני ואן זאנט – סולן ומנהיג הלהקה, האיש שכתב את מרבית השירים, ואחד הסמלים המוכרים של הרוק הדרומי.
  • גארי רוסינגטון, אלן קולינס ואד קינג (שהוחלף מאוחר יותר על ידי סטיב גיינס) - הגיטריסטים של הלהקה, התאפיינו בנגינת גיטרה טכנית במיוחד, הבולטת בשיר Free Bird.
  • לאון ווילקינסון, בסיסט הלהקה, שהתאפיין בחבישת כובעים מוזרים במיוחד.
  • בוב בארנס, מתופף (שהוחלף מאוחר יותר על ידי ארטימוס פייל).
  • בילי פאוול, קלידן.

הלהקה זכתה לפרסום רב ולמעריצים רבים כבר בתחילת דרכה. בשנת 1974 יצא לאור אלבומה השני של לינרד סקינרד - Second Helping. האלבום זכה להצלחה דומה לזו של קודמו, בעיקר בזכות השיר הראשון באלבום - Sweet Home Alabama, שהפך גם הוא לאחד מהמנוני הרוק הדרומי. Sweet Home Alabama נכתב כתגובה לשירו של ניל יאנג, Southern Man, שבו הוא תוקף את אנשי הדרום בארצות הברית על יחסם הגזעני כלפי האפרו אמריקאים. חברי הלהקה היו מזוהים עם חלקה הדרומי של ארצות הברית, וסולן הלהקה, רוני ואן זאנט, נהג להתעטף בהופעות עם דגל קונפדרציית המדינות של אמריקה, מנהג אשר אימצו לאחר מכן גם מעריצי הלהקה.

בשנת 1975 הוציאה הלהקה את אלבום האולפן Nuthin’ Fancy, ושנה לאחר מכן את Gimme Back My Bullets. הלהקה המשיכה להופיע ולהצליח, תוך כדי שהיא מושכת אחריה עשרות אלפי מעריצים נלהבים להופעות. את אחת מהופעותיה הוציאה הלהקה על גבי תקליט כפול ב-1976, שנקרא One More From The Road.

בשנת 1977 הוציאה הלהקה את אלבום האולפן החמישי שלה, Street Survivor, אך שלושה ימים לאחר יציאת האלבום פקדה את הלהקה טרגדיה: מטוס הלהקה התרסק במדינת מיסיסיפי בארצות הברית. בהתרסקות נספו הסולן רוני ואן זאנט, הגיטריסט סטיב גיינס, זמרת הליווי קייסי גיינס, אחותו הבכורה של סטיב, וכן עוזר אמרגן הלהקה דין קילפטריק. יתר חברי הלהקה נפצעו. בעקבות הטרגדיה, הופסקה פעילות הלהקה.

לאחר כעשור, התאחדה הלהקה, וצורפו ג'וני ואן זאנט, אחיו של מנהיג הלהקה המקורי, והגיטריסט אד קינג.
הלהקה בגירסתה המחודשת חזרה להופיע ולהוציא לאור אלבומים. הלהקה ספגה טרגדיות נוספות שנים מאוחר יותר: בשנת 1986 נפצע קשה גיטריסט הלהקה, אלן קולינס, בתאונת דרכים לאחר שנהג תחת השפעת אלכוהול. חברתו של קולינס נהרגה בתאונה, והוא הפך למשותק. בשנת 1990 נפטר קולינס מדלקת ריאות. בשנת 2001 נפטר בסיסט הלהקה לאון ווילקינסון בשנתו. ב-28 בינואר 2009, הלך לעולמו קלידן הלהקה, בילי פאוול, והוא בן 59.[2] ב-6 במאי 2009, נפטר בסיסט הלהקה איאן אבנס, בגיל 48, לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן.