מיכיהו בן ימלה

מִיכָיְהוּ בֶן-יִמְלָה (גם מִיכָיְהוּ בֶן יִמְלָא), על פי התנ"ך היה נביא לה' שפעל באמצע תקופת הבית הראשון במאה התשיעית לפנה"ס, בחצרו של אחאב מלך ישראל בשומרון. משמעות שמו היא: "מיהו כמו יהו (ה')"?

בסיפור המופיע במלכים א', כ"ב ובדברי הימים ב', י"ח, מיכיהו נקרא על ידי אחאב ועמיתו יהושפט מלך יהודה לנבא את התוצאות של מלחמה מתוכננת נגד ארם ברמות גלעד. אחאב שונא את מיכיהו "כי לא יתנבא עלי טוב כי אם רע", ואולם יהושפט משכנע את אחאב להזמינו בכל זאת. ציפיית אחאב מתגשמת כאשר מיכיהו, בניגוד לשאר נביאי ה' ובתוכם צדקיהו בן כנענה, מנבא תבוסה לאחאב. מיכיהו משתמש בתיאור, נדיר במקרא, של ה' "יושב על כיסאו וכל צבא השמים עומד עליו מימינו ומשמאלו". אחאב מצווה לאסור את מיכיהו עד שובו בשלום מהמלחמה; ואולם, נבואתו של מיכיהו מתקיימת: אחאב נורה בחץ על ידי ארמי המושך בקשת לתומו, ומת.

נראה שעורך הסיפור זיהה את מיכיהו עם מיכה המורשתי[דרוש מקור], נביא מאוחר יותר שפעל במאה ה-8 לפנה"ס, בין השאר בשומרון. השערה זו מסבירה את דבריו האחרונים של מיכיהו לפני לקיחתו למאסר, הנראים מוזרים בהקשרם: "שמעו עמים כולם". ספרו של מיכה המורשתי נפתח במילים אלו, ונראה שכוונת עורך הסיפור היא לטעון שבנקודה זו ניבא מיכיהו את הנבואות שבספר זה.

  • קישורים חיצוניים