מילון

מילון הוא כלי לאיסוף, להגדרה ולביאור של אוצר המילים של שפה מסוימת. סוג נוסף של מילון הוא מילון דו-לשוני, המכיל את אוצר המילים של שפה מסוימת, כשלכל מילה ניתנות מקבילותיה בשפה אחרת. מילון עברי-אנגלי, למשל, הוא מילון שמכיל את אוצר המילים של השפה העברית, ולכל מילה עברית מוצגות מקבילותיה באנגלית. בשפות שהכתיב שלהן רחוק מלהיות פונטי, כלומר אינו משקף את אופן הגיית המילה, כוללים המילונים לעתים גם מידע על אופן הגיית המילה.

בנוסף למילים והגדרותיהן, כוללים המילונים לעתים תיאור האטימולוגיה של המילים. להמחשת השימוש במילה כולל המילון לעתים משפטים לדוגמה, או מובאות מהספרות.

מילונים רבים מלווים את הטקסט באיורים, הממחישים את ההגדרה הטקסטואלית של המילה. במילון ויזואלי מרכז הכובד עובד אל האיור, שעל חלקיו נכתבות המילים שאותן מתאר האיור.

המילים במילון מסודרות בדרך כלל בסדר אלפביתי (הקרוי לפיכך גם סדר לקסיקוגרפי), המאפשר איתור נוח של מילה נדרשת. מילון דו-לשוני כולל עקב כך שני חלקים: האחד שבו המילים מסודרות בסדר אלפביתי לפי השפה האחת, והאחר שבו המילים מסודרות בסדר אלפביתי לפי השפה האחרת.

קטע ממילון מגידו החדיש, עברי-אנגלי, 1975; הודפס מחדש בשנת 2000, בשם "מילון גליל החדיש"

אוצר המילים

זוג עמודים מהמילון הצרפתי "Le Nouveau Dictionnaire Larousse" משנת 1899

החלטה מרכזית הנדרשת בעת יצירתו של מילון היא קביעת אוצר המילים שלו, כלומר החלטה אילו מילים יופיעו במילון, ואילו מילים יושמטו ממנו, חרף היותן חלק מהשפה. החלטה זו נדרשת במילון שאיננו מקיף, כגון מילון כיס, המכיל רק חלק מאוצר המילים הכולל. גם מילון מקיף, האמור לשקף את כל אוצר המילים של השפה, נמנע בדרך כלל מלעשות זאת. ההחלטות על הכללתן של מילים במילון מקיף מתמקדות בעיקר בתחומים הבאים:

סלנג

מילון מתאר את השפה על כל רבדיה, אך כניסתה של מילת סלנג למילוני השפה התקנית מצריכה התגברות על מחסומים אחדים. בין מילוני השפה התקנית יש המסתייגים מהכללתן של מילות סלנג (או לשון סגי נהור), ומציינים רק את הבולטות שבהן. מילת סלנג הנחשבת ל"מילה גסה" צריכה לעבור מחסום נוסף, מחסום המהוגנות, קודם שהיא נכללת במילון.

מילוני השפה העברית, כגון "המילון החדש" מאת אברהם אבן-שושן ו"אוצר הלשון העברית" מאת יעקב כנעני, כללו רק מילות סלנג נפוצות מאוד, כגון "נודניק". רק בסוף המאה העשרים השתנתה גישה זו, ומילוני השפה התקנית, ובהם מילון אבן-שושן, מילון רב מילים ומילון אריאל החליטו לתת יצוג לסלנג.

חידושי לשון

שאלה נוספות היא הכללתם של חידושי לשון (תחדישים) - מילים ומונחים חדשים שנטבעו בעת האחרונה. חידושי לשון הם, למשל, ראשי תיבות צבאיים שנקלטו בשפה, ביטויים שנטבעו על ידי עיתונאים, שאילת מילים משפות זרות וכדומה. במקרה כזה על עורכי המילון להחליט האם התחדיש הוא תופעה חולפת שתיעלם כלעומת שבאה תוך תקופה קצרה, או שהוא עתיד להשתלב בשפה ולהפוך לחלק ממנה. ברוב המילונים מקובל להמתין מספר שנים לפני שמוסיפים תחדיש למילון.

ז'רגון מקצועי

בנוסף למילים המשמשות רבים מדוברי השפה, כוללת כל שפה גם ז'רגון מקצועי, המשמש רק את העוסקים בתחום מקצועי מסוים, כגון רפואה או הנדסה. מתוך הז'רגון המקצועי, יש החודרות גם לשימוש נרחב יותר, של הציבור הבא במגע עם בעלי המקצוע, אך רבות אינן חורגות מתחומו של המקצוע. רבות ממילים אלה אינן מגיעות למילונים הכלליים, גם המקיפים שבהם, ומוצאות את מקומן רק במילונים ספציפיים, כגון מילון למונחי הנדסת חשמל.

מילים ארכאיות

השפה דינמית מטבעה, וכשם שנוספות לה מילים חדשות, כך מילים יוצאות מכלל שימוש. כאשר מילה נמצאת רק בטקסטים עתיקים, שקריאתם נדירה, ספק האם יש לכלול אותה במילון, ובכך להעיק, במידה מסוימת, על המשתמש במילון.

במילוני השפה העברית, מילון אבן-שושן כולל מילים ארכאיות רבות, כאלה הנמצאות רק בתלמוד, למשל. מילונים מקיפים אחרים של השפה העברית, כגון "רב מילים" מתייחסים בצורה סלקטיבית יותר למילים ארכאיות.

ביטויים

הרחבה מקובלת של מילון היא הכללה של ביטויים. כהרחבה להגדרה של מילה מובאים גם ביטויים שבהם מילה זו היא מרכיב מרכזי. בדומה לקריטריונים להכללת מילים, מופעלים גם קריטריונים להכללת ביטויים במילון.