מיתולוגיה מצרית

חלק מספר המתים המצרי מהמאה ה-14 לפני הספירה

מיתולוגיה מצרית היא אסופת הסיפורים הדתיים של מצרים העתיקה בתקופה הטרום-מונותאיסטית. הסיפורים נוצרו במהלך תקופה ארוכה של כשלושת אלפים שנים. לכן הם כוללים פרטים סותרים, מסרים כפולים ומערכת סבוכה למדי של אמונות ומנהגים. כמו רוב מיתוסי העולם, גם הסיפורים המצריים מגוללים את קורותיהם של אלים ויצורים על-טבעיים שונים.

ייחודה של המיתולוגיה המצרית

המיתולוגיה המצרית שונה ממיתולוגיות אחרות בשתי נקודות עיקריות שהן:

  1. האלים המצריים נחשבו אספקטים של כוח אלוהי אחד (נטר), כלומר המיתולוגיה משקפת תרבות המשלבת מונותאיזם ופוליתאיזם.
  2. האלים הוצגו באמנות המצרית במגוון דרכים: כאנתרופורמורפיים (בדמות אדם), בדמות חיות, בשילוב של אדם וחיה גם יחד, בצורה של סימבול (סמל או סימן מוסכם) ועוד.

התרבות המצרית העתיקה התרכזה סביב המוות והמתים. למצרים היו מנהגי לוויה, חניטה וקבורה מפוארים וייחודיים. במיתולוגיה המצרית ניתן למצוא כמה אלים הקשורים למוות, לקברים, לחניטה, ולעולם המתים.