מלחמת יום הכיפורים

מלחמת יום כיפור
מלחמה: הסכסוך הישראלי-ערבי
גשר מצרי על התעלה
גשר מצרי על התעלה
תאריך התחלה: 6 באוקטובר 1973
תאריך סיום: 24 באוקטובר 1973
משך הסכסוך: 19 ימים
מלחמה לפני: מלחמת ההתשה
מלחמה אחרי: מלחמת לבנון הראשונה
מקום: רמת הגולן ודרום סוריה
חצי האי סיני, הגדה המערבית של תעלת סואץ
תוצאה:
הצדדים הלוחמים

ישראלישראל  ישראל

מצרים 1972מצרים 1972 מצרים
סוריה (1972-1980)סוריה (1972-1980) סוריה
ירדןירדן  ירדן
לבנוןלבנון  לבנון
חילות משלוח:
עיראק 1963עיראק 1963 עיראק
לוב (1972-1977)לוב (1972-1977) לוב
מרוקומרוקו  מרוקו
ומדינות נוספות

ראשי מדינה
ישראלישראל גולדה מאיר, ראש הממשלה  מצרים 1972מצרים 1972 אנואר סאדאת, נשיא מצרים
סוריה (1972-1980)סוריה (1972-1980)חאפז אל אסד, נשיא סוריה 
מפקדים

ישראלישראל משה דיין, שר הביטחון
ישראלישראלדוד אלעזר (דדו), הרמטכ"ל

מצריםמצרים איסמעיל עלי, שר ההגנה המצרי
מצריםמצריםסעד א-שאזלי, הרמטכ"ל המצרי
סוריה (1972-1980)סוריה (1972-1980) מוסטפא טלאס, שר ההגנה הסורי

כוחות

ישראלישראל  ישראל:
373,000 חיילים
476 מטוסי קרב
2,100 טנקים
570 תותחים בקליבר 100 מ"מ ומעלה[1];

מצרים 1972מצרים 1972מצרים
350,000 חיילים
627 מטוסי קרב
2,000 טנקים
1,280 תותחים בקליבר 100 מ"מ ומעלה
סוריה (1972-1980)סוריה (1972-1980)סוריה
271,000 חיילים
354 מטוסי קרב
1,642 טנקים
675 תותחים בקליבר 100 מ"מ ומעלה
עיראק 1963עיראק 1963עיראק
95,000 חיילים
306 מטוסי קרב
1,200 טנקים
600 תותחים בקליבר 100 מ"מ ומעלה
ירדןירדןירדן
69,360 חיילים
55 מטוסי קרב
540 טנקים
130 תותחים בקליבר 100 מ"מ ומעלה.[2]

אבידות

ישראל:
2,673 הרוגים
7,251 פצועים
294 שבויים
102 מטוסים
25 תותחים
סוללת טק"א
1,063 טנקים פגועים מהם 407 אבודים[3]

מדינות ערב יחד:
כ-20,000 הרוגים
כ-35,000 פצועים
8811 שבויים
555 מטוסים
כ-570 תותחים
43 סוללות טק"א
כ-2,250 טנקים
18 ספינות

מלחמת יום הכיפורים

מלחמת יום הכיפורים (נקראת גם מלחמת יום כיפור; בערבית: حرب تشرين, תעתיק: חַרְבּ תִּשְרִין או حرب أكتوبر – חַרְב אכתובר: "מלחמת אוקטובר" וגם حرب رمضان – חַרְבּ רמצ'אן: "מלחמת רמדאן") פרצה ביום הכיפורים ה'תשל"ד, 6 באוקטובר 1973, בהתקפת קואליציה של צבאות מדינות ערביות כנגד ישראל, בהובלתן של סוריה ומצרים. המלחמה התרחשה בעיקר בסיני וברמת הגולן, ונמשכה עד 24 באוקטובר 1973, יום כניסת הפסקת האש לתוקף. חילופי אש נמשכו עד 26 באוקטובר בחזית המצרית בחצי האי סיני ועד 1974 בחזית הסורית ברמת הגולן.[4]

יזימת המלחמה על ידי מדינות ערב הפתיעה את אגף המודיעין של צה"ל, שלאחר הניצחון הגדול במלחמת ששת הימים ב-1967 לא צפה את פתיחתה, ולא את עוצמת המתקפה ומאפייני הלוחמה של צבאות ערב. עם זאת, עד סוף המלחמה הצליח צה"ל להפוך את הגלגל, להתאושש מההלם הראשוני ולנצח במלחמה. מלחמת יום הכיפורים התאפיינה בשימוש בטקטיקות ובטכנולוגיות לחימה חדשות וביטאה תפישׂה אסטרטגית ומערכתית חדשה ביחס להתמודדות צבאות ערב מול צה"ל, בייחוד מצד צבא מצרים. המלחמה הייתה גם לזירת עימות כחלק מהמלחמה הקרה, כאשר מדינות ערב נתמכו וחומשו על ידי ברית המועצות, בזמן שישראל נתמכה על ידי ארצות הברית.

למלחמה היו השפעות מדיניות ופוליטיות רבות; היא הייתה בין הגורמים העיקריים למהפך במערכת הפוליטית הישראלית וסללה את הדרך להסכם השלום בין ישראל למצרים.

תוכן עניינים

Other Languages
Alemannisch: Jom-Kippur-Krieg
العربية: حرب أكتوبر
bosanski: Jomkipurski rat
hrvatski: Jomkipurski rat
Bahasa Indonesia: Perang Yom Kippur
lietuvių: Jom Kipuro karas
македонски: Јомкипурска војна
Bahasa Melayu: Perang Yom Kippur
Nederlands: Jom Kipoeroorlog
norsk nynorsk: Jom kippúrkrigen
srpskohrvatski / српскохрватски: Jomkipurski rat
Simple English: Yom Kippur War
slovenčina: Jomkipurská vojna
slovenščina: Jomkipurska vojna
српски / srpski: Јомкипурски рат
українська: Війна Судного дня
Tiếng Việt: Chiến tranh Yom Kippur