מסה

מָסָה (יוונית עתיקה: μᾶζα) היא גודל פיזיקלי של עצמים פיזיים שגודלה מבטא את עצמת התנגדותם של עצמים לשינוי במצב תנועתם ואת עוצמת האינטראקציות הכבידתיות שלהם. בהשאלה, משתמשים בחיי היום-יום במידת גודלה של המסה לתיאור כמות החומר בגוף כלשהו, והיא נמדדת לרוב באמצעות שקילה.

המסה היא גודל בסיסי שממנו, יחד עם הזמן וההעתק, נגזרים שאר הגדלים במכניקה ניוטונית (כמו אנרגיה, תנע ועוד).

על פי תורת היחסות מסה ניתנת להמרה לאנרגיה ולהפך, ולכן תורת היחסות מתייחסת אליה כתכונה שגודלה תלוי גם במהירות הגוף המסיבי ביחס לצופה. כבסיס לחישובי מסה יחסותיים משתמשים במסת המנוחה של הגוף, שהיא המסה עבור צופה שביחס אליו הגוף במנוחה.

יחידות למדידת מסה

יחידת המסה הבסיסית בתקן מערכת היחידות הבינלאומית היא הקילוגרם, שרבים מחשיבים אותו בטעות ליחידת משקל (ראו בהמשך). הקילוגרם הוא יחידת מסה שרירותית, והוא מיוצג על ידי המסה של גליל שעשוי מסגסוגת של פלטינה (90%) ואירידיום (10%) בגובה וקוטר של 39.17 מ"מ השמור בלשכה הבינלאומית למידות ומשקלות בעיירה סבר (ליד פריז) בתנאי טמפרטורה ולחץ קבועים. מסה זו קרובה מאוד למסה של 1,000 סמ"ק מים מזוקקים בטמפרטורה של 4 מעלות צלזיוס. יחידות מידה נוספות הן גרם, מיליגרם, וטון.