מקלדת מחשב

מקלדת מחשב (מכונה בקיצור מקלדת או לוח מקשים) היא מקלדת (מערך קלידים) המשמשת כהתקן קלט להזנת תמליל (טקסט) אל המחשב. במקלדת סטנדרטית יש כ-100 מקשים שונים. יש מקשים עבור סימני אותיות, ספרות, פיסוק, סימנים אחרים (כמו "@" וכמו "$") ומקשי ניהול (כמו מקש ה-Ctrl, טאב ומקש Fn).

שרטוט מקלדת המחשב האנגלית-העברית המקובלת

Qwerty-he.svg

  המקשים המשותפים למקלדת המחשב ולמכונת הכתיבה
  מקשי הפונקציות
  מקשי פד הספרות
  מקשי החצים
  מקשי האנטר
  מקש התפריט
  מקשי החלונות
  מקשי פקודות נוספות

תרגום ההקשות לפקודות מחשב

הקלט המגיע למעבד המחשב מהמקלדת, ממופה למרחב כתובות בזיכרון המחשב. בעת ההקלדה על מקש, מעבירה המקלדת אל המחשב, באמצעות מנהל ההתקן, "קוד מקש" (key code) או "קוד סריקה" (scan code) הייחודי רק לו. לדוגמה, כאשר בעת השימוש במעבד תמלילים, המשתמש מקליד את האות A, המקלדת שומרת את הקוד המתאים בחוצץ מיוחד על המקלדת (במקרה זה קוד 30 או 00011110) ושולחת פסיקת מקלדת. מערכת ההפעלה מקבלת את ההודעה על קיום מידע בחוצץ המקלדת, ומפעילה קבוצת פקודות שמהוות שגרת טיפול בפסיקת מקלדת. לאחר שסיימה לקלוט את הקלט, השגרה מוחקת את המידע מחוצץ המקלדת, ומערכת ההפעלה מטפלת בתוכנו של קלט זה (לפי הפונקציונליות המצופה).

מקלדות אינן מעבירות קוד ASCII (קוד הממפה בין תווים לבין ייצוגם הפנימי במחשב), אלא קוד בינארי השונה ממקש למקש, ואינו תואם לקוד הבינארי של תווים במיפוי ASCII. הדבר מאפשר בין היתר קיומם של מקשים מיוחדים (למשל F1), שאינם קיימים במיפוי ה-ASCII. כך, כאשר המשתמש מקיש במקלדת על המקש, המייצג את האות העברית ש וכן את האות האנגלית A (המתאים גם לייצוגה כאות קטנה - a), המקלדת שולחת למערכת ההפעלה את הקוד המתאים למקש - במקרה זה 30. פירוש הקוד בהתאם להקשר, הוא תפקידה של התוכנה, שנעזרת לשם הפענוח בהודעות נוספות שנשלחות מהמקלדת, על הסטטוס של מקשי פונקציות כמו Shift, Alt וכו'.

עבור כל הקשה המקלדת שולחת קוד פעמיים, פעם אחת עבור לחיצה על מקש ופעם שנייה עבור שחרור המקש, מאחר שתיתכן חשיבות לתזמון שחרור המקש ביחס לפונקציונליות הרצויה. בפרט, ייתכן כי סדר לחיצת המקשים לא יהיה זהה לסדר השחרור שלהם.

ניתן להשתמש במקלדת גם לצורך קיצור פעולות שבאופן מסורתי נועדו להתבצע על ידי העכבר, על ידי הקלדה על שילוב מקשים מסוים (למשל, בפעולות גזור, העתק והדבק).