ניקולאוס קופרניקוס

ניקולאוס קופרניקוס
Nicolaus Copernicus
1473 –‏ 1543
Nikolaus Kopernikus.jpg
תרומות עיקריות
המודל ההליוצנטרי
נתונים נוספים
ענף מדעיאסטרונומיה, פיזיקה, מתמטיקה
נולד19 בפברואר 1473
נפטר24 במאי 1543 (בגיל 70)
ארצות מגוריםפולין

ניקולאוס קוֹפֶּרניקוּספולנית: Mikołaj Kopernik, בלטינית: Nicolaus Copernicus; ‏ 19 בפברואר 1473 - 24 במאי 1543) היה אסטרונום, מתמטיקאי ואיש אשכולות בן תקופת הרנסאנס, נתין נסיכות-הבישוף של וארמייה. ידוע כמי שפיתח את המודל ההליוצנטרי (שלפיו כוכבי הלכת סובבים את השמש), באופן מפורט מספיק כדי שיהיה שימושי מבחינה מדעית. תפקידיו הרשמיים היו בווארמייה שבפרוסיה המלכותית כאיש כנסייה, מושל, משפטן, אסטרולוג ורופא. אסטרונומיה הייתה עיסוק צדדי ותחביב שלו. התאוריה שלו לגבי מיקומהּ של השמש במרכז מערכת השמש, בניגוד למודל הגאוצנטרי (ששם את כדור הארץ במרכז) ששלט בכיפה עד אז, נחשבת לאחת התגליות החשובות ביותר בהיסטוריה, והיא נקודת התחלה בסיסית באסטרונומיה המודרנית ובמדע המודרני בכלל, וניתן לומר כי פתחה את המהפכה המדעית המודרנית. התאוריה שלו השפיעה גם על תחומים רבים אחרים בחיים האנושיים.

ביוגרפיה

קופרניקוס נולד ב-1473 בעיר טורון שבפרוסיה המלכותית, אז ברית נחלות אוטונומיות שהייתה כפופה למלך פולין. אביו ניקולאס, אזרח קרקוב (בירת פולין דאז), עבר לשם ב-1460 ונעשה לאזרח מכובד בטורון לאחר המלחמה עם האבירים הטבטונים. הוא היה סוחר נחושת עשיר, שמת כשקופרניקוס היה בן עשר. על אמו, ברברה ווצנרוד, ידוע אך מעט, אך כנראה היא מתה עוד לפני בעלה. דודו מצד האם, לוקאס ווצנרוד, איש כנסייה ואחר-כך הנסיך-בישוף של וארמייה, גידל אותו ואת שלושת אחיו לאחר מות אביהם. אחיו אנדז'יי נעשה לכומר ב פרומבורק. אחותו, ברברה, נעשתה לנזירה בנדיקטינית, ואחותו האחרת, קתרינה, נישאה לאיש עסקים, ברתל גֶרטנר.

ב-1491 החל קופרניקוס ללמוד באוניברסיטה היגלונית בקרקוב, ושם התוודע לאסטרונומיה, הודות למורו אלברט בּרוּדְזֶבסקי (Albert Brudzewski). מדע זה ריתק אותו, וספריו (שנבזזו על ידי השוודים, וכיום נמצאים בספרייה של אופסלה) מראים זאת. לאחר ארבע שנים וביקור קצר בטורון, הוא עבר לאיטליה, שם הוא למד משפטים ורפואה באוניברסיטאות בולוניה ופדובה. דודו מימן את לימודיו, ורצה שגם הוא יהיה לבישוף. אך בעת שלמד משפט ציבורי וכנסייתי בפרארה, הוא פגש במורה דומניקו מריה נובארה דה פררה (Domenico Maria Novara da Ferrara), אסטרונום מפורסם. הוא למד אצלו, ונעשה לתלמיד מובהק ועוזר שלו.

התצפיות הראשונות שערך קופרניקוס יחד עם מורו דומניקו נובארה, ב-1497, רשומות בחיבורו De Revolutionibus Orbium Coelestium ("על תנועתם של גרמי השמים").

ב-1497 נעשה דודו לבישוף של וארמייה, וקופרניקוס הוסמך לכומר בקתדרלה של פרומבורק, אך הוא המתין באיטליה לשנת 1500, אז הגיע לרומא שם יכול היה לצפות בליקוי ירח, וכמו כן הרצה שם בענייני אסטרונומיה ומתמטיקה.

הוא ביקר בפרומבורק רק ב-1501. מיד כשהגיע לעיירה, ביקש רשות לחזור לאיטליה ולשוב ללימודיו בפדואה ובפררה, שם ב-1503 הוא קיבל תואר דוקטור במשפט כנסייתי. מניחים כי בפדואה הוא גילה את הפסקאות בכתבי אפלטון וקיקרו על דעות ההוגים בעת העתיקה לגבי תנועת כדור הארץ, ושם הוא קיבל את האינטואיציה הראשונה לתאוריה שלו. התצפיות והרעיונות שלו על התאוריה הזו החלו ב-1504.

לאחר שסיים את לימודיו עזב את איטליה ושב לפרומברוק. זמן מה לפני שחזר לוורמיה, הוא קיבל משרה בכנסיית הצלב הקדוש בברסלאו, שלזיה, שם הוא נשאר לשנים רבות עד שפרש כמה שנים לפני מותו, בשל מחלה. לכל אורך חייו המשיך בתצפיות ובחישובים אסטרונומיים, אך תמיד בזמנו הפנוי ולא כמקצוע.

אסטרונום קופרניקוס מדבר עם אלוהים", מאת הצייר הפולני יאן מטייקו.

קופרניקוס עבד במשך כמה שנים בדיאט הפרוסי על רפורמות כלכליות, שעליהן ייעץ למלך זיגמונד, ופרסם כמה מחקרים על ערך הכסף; כמושל ורמיה, ניהל את ענייני המסים וכן ישב לכס המשפט. בזמן זה קופרניקוס חשב על אחת מהגרסאות הראשוניות למה שהיום ידוע כחוק גרשאם. בשנים אלה הוא ערך נסיעות רבות בענייני ממשל ודיפלומטיה, בשליחות הבישוף של ורמיה.

ב-1514 הוא כתב את ה" קומנטריולוס" (Commentariolus) – טקסט קצר בכתב יד, המתאר את הרעיונות שלו לגבי ההיפותזה ההליוצנטרית, ופרסם אותה בין חבריו. לאחר מכן הוא המשיך לאסוף ראיות שתומכות בתאוריה שלו באופן מפורט יותר.

בזמן המלחמה בין המסדר הטבטוני לבין ממלכת פולין (15191524) הגן קופרניקוס בהצלחה על אלנשטיין, בראש הכוחות המלכותיים, שהיו במצור בידי כוחות של אלברט מפרוסיה.

ב-1533 העביר יוהאן וידמנשטטר (Widmanstetter), מזכירו של האפיפיור קלמנס השביעי, סדרת הרצאות ברומא שהציגו את התאוריה של קופרניקוס. ב-1536 התאוריה כבר הייתה מנוסחת בצורה ברורה, ושמועות עליה הגיעו לכל המדענים באירופה. ממקומות שונים ביבשת, קופרניקוס קיבל הזמנות לפרסם את התאוריה, אך הוא פחד מרדיפות מהממסד בשל האופי המהפכני של התאוריה שלו. הקרדינל ניקולאוס משנברג מקפואה, ארכיבישוף קפואה, שלח לו מכתב, בו הוא מבקש שיפרסם את רעיונותיו וביקש גם עותק לעצמו. יש שהציעו כי בקשה זו היא שהלחיצה את קופרניקוס ומנעה ממנו לפרסם, ואילו אחרים חושבים כי הכנסייה דווקא רצתה שהוא יפרסם את דעותיו.

קופרניקוס עדיין עבד על התאוריה שלו ב-1539, כש גיאורג יואכים רטיקוס, מתמטיקאי חשוב בוויטנברג, הגיע לפרומבורק. פיליפ מלנכתון אירגן פגישות בין רטיקוס לכמה אסטרונומים. רטיקוס נעשה לתלמידו של קופרניקוס, ונשאר עמו לשנתיים, שבמהלכן חיבר ספר בשם " נרטיו פרימה" ( Narratio prima), שבו כלולה תמצית התאוריה שלו.

ב-1542 פרסם רטיקוס בשם קופרניקוס חיבור על טריגונומטריה. תחת לחץ כבד מרטיקוס, ולאחר שראה כי הספר הראשון לא נתקבל היטב בציבור, קופרניקוס הסכים לבסוף לפרסם את ספרו בנירנברג, בעזרת חברו טידמן גיזה (Tiedemann Giese), בישוף חלמנו (Chełmno).

האגדה מספרת כי העותק הראשון של "דה רבולוטיוניבוס" הגיע לידיו של קופרניקוס ביום מותו, כך שהוא יכול היה להיפרד מה"אופוס ויטה" שלו, וכי הוא התעורר מהתרדמת שהיה שרוי בה, הסתכל בספר, ומת בשלווה.

קופרניקוס נקבר בקתדרלת פרומבורק. אך קבוצת ארכאולוגים שחיפשה את גופתו ב-2004 לא הצליחה למצוא אותה, אף שמצאו כמה קברים אחרים מאותה תקופה. החיפושים נמשכו בשנת 2005, ושרידי גופתו אכן נמצאו, וזוהו על פי בדיקות גנטיות. הוא נקבר מחדש בטקס מפואר בשנת 2010.