נפטון

נפטון סימול אסטרונומי של נפטון
Neptune.jpg
נפטון, צולם על ידי וויאג'ר 2 ב־16 - 17 באוגוסט 1989
מידע כללי
סוג עצםכוכב לכת
קטגוריהענק גזים
מיקוםמערכת השמש התיכונה
תאריך גילוי23 בספטמבר 1846
מגלהאורבן לה ורייה
ג'ון קואוץ' אדמס
יוהאן גלה
מאפיינים מסלוליים
מרחק ממוצע מהשמש4,498,252,900 ק"מ
(30.068,963,48 AU)
אפהליון4,536,874,325 ק"מ
(30.327,131,69 AU)
פריהליון4,459,631,496 ק"מ
(29.810,795,27 AU)
אקסצנטריות0.00858587
זמן הקפה60,190 ימים (164.79 שנים)
מחזור סינודי367.5 ימים
מהירות מסלולית
 ‑ ממוצעת5.432 ק"מ/שנייה
 ‑ מקסימלית5.479 ק"מ/שנייה
 ‑ מינימלית5.385 ק"מ/שנייה
נטיית מסלול1.76917°
מספר ירחים14
מאפיינים פיזיים
רדיוס בקו המשווה24,786 ק"מ
שטח פנים‎7.65×109קמ"ר
מסה‎1.024×1026ק"ג
צפיפות ממוצעת1.64 גרם/סמ"ק
תאוצת הכובד בקו המשווה11.0 מטר/שנייה2, 1.19 ג'י
זמן סיבוב עצמי16 שעות ו6.5 דקות
מהירות סיבוב עצמי2.68 ק"מ/שנייה (בקו המשווה)
נטיית ציר הסיבוב29.58°
אלבדו0.41
מהירות מילוט23.71 ק"מ/שנייה
טמפרטורת פני השטח
 ‑ מינימום50 קלווין / 223°C−
 ‑ ממוצע53 קלווין / 220°C−
 ‑ מקסימום72 קלווין / 201°C−
מאפייני אטמוספירה
לחץ אטמוספירי100 קילו פסקל
מימן80% ±3.2%
הליום19% ±3.2%
מתאן1.5% ±0.5%
דאוטריום192 ppm
אתאן1.5 ppm

נפטון (בלועזית: Neptune ; השם העברי: רַהַב[1][2]) הוא כוכב הלכת השמיני במערכת השמש. הוא הקטן והמרוחק בין ארבעת ענקי הגזים והוא מסווג בתת־הקטגוריה ענק קרח בגלל היותו מכוסה בשכבת מים וקרח. נפטון, הקרוי על שמו של נפטון, אל הים במיתולוגיה הרומית, נמצא בתהודה מסלולית עם כוכב הלכת הננסי פלוטו.

היסטוריה

גילוי

האיורים של גלילאו חושפים כי התצפיות הראשונות על נפטון בוצעו ב־28 בדצמבר 1612 ושוב ב־27 בינואר 1613. בשני המקרים הוא ייחס את הגילוי לכוכב שבת ולא לכוכב לכת, ולכן לא פרסם את ממצאיו.

אורבן לה־ורייה, מגלה נפטון

בשנת 1821 פרסם האסטרונום הצרפתי אלכסיס בּוּבָאר (Alexis Bouvard) טבלאות אסטרונומיות של מסלול אורנוס.[3] תצפיות עוקבות שבוצעו בשנים הבאות הראו סטייה מהותית מהטבלאות, הדבר הוביל את בוֹבר להניח כי קיים גוף אחר המשפיע מבחינה גרביטציונית על מסלולו של אורנוס.

בשנת 1843 חישב המתמטיקאי האנגלי ג'ון קאוץ' אדמס מסלול של כוכב הלכת השמיני שלקח בחשבון את ההשפעה על אורנוס. הוא שלח את חישוביו לסר ג'ורג' הארי (George Airy), וכאשר אדמס התבקש לשלוח מספר הבהרות בקשר לחישוביו הוא החל בעבודה אך מעולם לא שלח את תשובתו.

כעבור כשלוש שנים, בשנת 1846, ביצע המתמטיקאי הצרפתי אורבן לה־ורייה חישובים, בנפרד מאדמס, והגיע למסקנה דומה בדבר קיומו של גוף נוסף המשפיע על מסלולו של אורנוס. אף על פי שהוא לא הצליח לשכנע את עמיתיו בהתלהבותו, החל באותה שנה ג'ון הרשל האנגלי להפיץ את הגישה המתמטית ואף שכנע את ג'יימס צ'ליס (James Challis) לחפש את כוכב הלכת המסתורי.

אחרי מספר דחיות, החל צ'ליס, שלא מרצונו, את החיפוש ביולי 1846. אולם, בינתיים שכנע לה־ורייה את האסטרונום הגרמני יוהאן גלה (Johann Gottfried Galle) לחפש את כוכב הלכת שלו. נפטון נצפה לראשונה בטלסקופ על ידי יוהאן גלה במצפה הכוכבים של ברלין ב־23 בספטמבר 1846. מיקומו היה כ־1° מחישוביו של לה־ורייה וכ־10° מחישוביו של אדמס. מאוחר יותר התברר לצ'ליס כי צפה בכוכב לכת פעמיים באוגוסט, אך כשל לזהותו בגלל צורת העבודה הארעית שלו.

בשנת 1998 התגלו המסמכים הרשמיים של אדמס וקמה צעקה של ממש בדבר הקרדיט השווה שקיבל אדמס, והממלכה המאוחדת כולה, בגילוי נפטון.[4] לאור הגילוי החדש, החל ויכוח לאומני בין צרפת לממלכה המאוחדת בשאלה מי יזכה בקרדיט בגין גילוי כוכב. לבסוף התקבלה הסכמה בינלאומית כי גם ללה־ורייה וגם לאדמס מגיע לקבל את הקרדיט במשותף.

גילוי נפטון הוא אירוע בהיסטוריה של המדע המשמש רבות כדוגמה להתקדמות מדעית לא אמפירית, כלומר כזו שהתאוריה המדעית הקדימה את גילוי העובדות.

מקור השם

מיד אחרי גילוי כוכב הלכת החדש, הוא נקרא פשוט "כוכב הלכת שמעבר לאורנוס". ההצעה הראשונה לשם קבוע התקבלה על ידי יוהאן גלה שהציע לקרוא לכוכב לכת על שמו של אל השערים הרומי יאנוס. בממלכה המאוחדת הציע ג'יימס צ'ליס את השם אוקיינוס. ובצרפת, הציע פרנסואה אראגו (François Arago) את השם לבר (Leverrier), הצעה שזכתה להתנגדות נחרצת מחוץ לצרפת. לוח השנה הצרפתי הציג ללא דיחוי את השם "הרשל" במקום אורנוס ואת השם "לבר" במקום נפטון.

בינתיים, במקרה נפרד ועצמאי לחלוטין, ג'ון קואוץ' אדמס הציע לשנות את השם אורנוס לשם "גאורגי" (Georgian), ואורבן לה־ורייה הציע (דרך מועצת קו האורך הבריטית) לקרוא לכוכב לכת החדש נפטון. ב־29 בדצמבר 1846, תמך פרידריך פון שטרובה (Friedrich Georg Wilhelm von Struve) בשם זה בפני האקדמיה למדעים של סנקט פטרבורג,[5] ועד מהרה השם נפטון הפך שם המקובל בקהילה הבינלאומית.

במיתולוגיה הרומית, היה נפטון אל הים, מקבילו של פוסידון במיתולוגיה היוונית. הדרישה לשם מיתולוגי הסתדרה עם האטימולוגיה של שמות כוכבי הלכת האחרים.

שמו של כוכב הלכת תורגם ככוכב הלכת אל הים בסינית, בקוריאנית, ביפנית ובווייטנאמית. בהודו שמו של כוכב הלכת הוא וארונה, על שם אל הים במיתולוגיה ההודית.

מקור השם בעברית

ב־30 בדצמבר 2009, לרגל סיום שנת האסטרונומיה הבינלאומית, הכריזה האקדמיה ללשון העברית על שמו העברי של נפטון - רַהַב. ההצעה באה בעקבות משמעות השם נֶפְּטון – שמו של אל הים. השם המקביל לו במסורת היהודית הוא רַהַב – שמו של שר הים, "שָׂרוֹ של ים". כך למשל מתפרש בתלמוד הבבלי הפסוק "בְּכֹחוֹ רָגַע הַיָּם וּבִתְבוּנָתוֹ מָחַץ רָהַב" (ספר איוב, פרק כ"ו, פסוק י"ב) כמתאר את הניצחון על שר הים. השם רַהַב טעון קונוטציות מיתולוגיות כמו השם הלטיני.[2]