סינמה פרדיסו

סינמה פרדיסו
Nuovo cinema Paradiso
Cinema Paradiso DVD.jpg
סינמה פאראדיסו, כרזת ה-DVD של הסרט
בימויג'וזפה טורנאטורה עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקהפרנקו כריסטאלדי עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריטג'וזפה טורנאטורה עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכהמריו מורה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקהאניו מוריקונה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינהצרפת, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה29 בספטמבר 1988 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה155 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרטאיטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגהסרט התבגרות עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'וcinemaparadiso
פרסיםגרנד פרי של פסטיבל קאן
פרס סולקלומפן לסרט הזר הטוב ביותר
פרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סינמה פרדיסואיטלקית: Nuovo cinema Paradiso - נואובו צ'ינמה פרדיזו, "קולנוע פרדיזו החדש") הוא סרט איטלקי עטור פרסים, שכתב וביים ג'וזפה טורנטורה. הוקרן לראשונה בשנת 1989. הסרט, שזכה בפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר ובפרס גלובוס הזהב, נחשב לסרט נוסטלגי ומרגש העוסק באהבת הקולנוע.

סיפור העלילה

גיבור הסרט הוא סלווטורה המכונה "טוטו", במאי סרטים מפורסם המתגורר כבר שנים רבות ברומא. הסרט מתאר בית קולנוע בשם "סינמה פרדיסו", בעיירת הולדתו הקטנה שבסיציליה. סלווטורה, שנשבע לעצמו שלא לחזור עוד לעיירה, ובמשך 30 שנה לא ביקר במקום, חוזר לעיירת הולדתו בעקבות מותו של אלפרדו, האדם שגידל אותו כאב, ושהיה המדריך הרוחני שלו, מקרין הסרטים של "צ'ינמה פרדיזו". (אותו מגלם השחקן הצרפתי פיליפ נוארה).

שובו של סלווטורה לעיירה מחזיר אותו לימי העיירה הסיציליאנית הקטנה, לשנים של נוסטלגיה שבהן עוצבה אישיותו, לאהבות הראשונות, לכאב ולתקוות, לילדות קסומה שלא תשוב עוד.

במהלך הסרט מוצגים חיי העיירה האיטלקית, כאשר ציר העלילה סובב סביב בית הקולנוע, אך שזורים בה גם מוטיבים רבים אחרים, כאישיותו של שוטה העיירה שהיה טוען שוב ושוב שכיכר העיירה שייכת אך ורק לו, וכומר העיירה שעם היותו דתי מאוד נמצאו בו גם חולשות אנושיות. הכומר היה נוהג לצפות בסרטים לפני הצגתם והיה מורה לצנזר קטעים המכילים פעילות "לא מוסרית", כגון התנשקות.

באחת ההופעות, כאשר המון זועם לא הצליח להיכנס לבית הקולנוע מחוסר מקום, העביר להם אלפרדו בטוב לבו את תצוגת הסרט על קיר בית בכיכר. תוך כדי כך לא שם לב לחיכוך הפילם במכונת ההסרטה שהבעירה את הפילם, ובית הקולנוע עלה בלהבות. טוטו הילד הציל אותו ממוות במאמץ רב, אך אלפרדו איבד את מאור עיניו. מאז הפך טוטו למקרין הסרטים, ואלפרדו היה מגיע פעמים רבות לבית הקולנוע לשוחח עמו. אמרות חכמה רבות שמע טוטו מאלפרדו, שהיה תמיד מייחס אותן לדמויות שונות מהסרטים.

בהמשך הסרט התאהב טוטו בנערה בניגוד לרצונם של הוריה, ואלפרדו לימדו פרק בחיזור. כך המתין טוטו ימים רבים תחת חלון ביתה של הנערה, עד שהתייאש ממנה, ובאותו יום, האחד בינואר, היא באה לבית הקולנוע וגילתה לו שגם היא אוהבת אותו. הוריה של הנערה שדעתם לא הייתה נוחה מפרשה זו, עקרו מסיציליה, כדי שהקשר ביניהם ינותק.

אלפרדו טען שלטוטו אין עתיד בעיירה, ועליו לעקור לעיר ולהתפתח שם. אלפרדו הכריחו שלא לחזור לעיירה, ואף אסר עליו לבקר אותו אם בכל זאת יחזור. במותו של אלפרדו חזר טוטו לעיירה, כדי להשתתף במסע ההלוויה, וגילה שהעיירה שינתה את פניה לגמרי. טוטו אף היה עד להריסת בית הקולנוע השומם כדי שעל מקומו תבנה העירייה מגרש חניה.

אלפרדו השאיר לטוטו מזכרת - הוא שמר את כל הקטעים המצונזרים וחיבר אותם לקטע אחד ארוך. בסצנת הסיום רואים את טוטו יושב בבית קולנוע מפואר ברומא, צופה בקטעים אלו ודמעות בעיניו.