סנקט פטרבורג

Disambig RTL.svg המונח "פטרבורג" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו פטרבורג (פירושונים).
סנקט פטרבורג
Санкт-Петербу́рг
Coat of Arms of Saint Petersburg (2003).svg
Flag of Saint Petersburg Russia.svg
דגל סנקט פטרבורג
SPB Collage 2014.jpg
מדינהרוסיהרוסיה  רוסיה
אובלסטימחוז לנינגרדמחוז לנינגרד  מחוז לנינגרד
ראש העירגאורגי פולטאבצ'נקו
מושלגאורגי פולטאבצ'נקו
רשות מחוקקתהאסיפה המחוקקת של סנקט פטרבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד27 במאי 1703
שטח1,439 קמ"ר
גובה3 מטר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר5,281,579 (נכון ל־2017)
 ‑ במטרופולין6,200,000 (2016)
 ‑ צפיפות3594 נפש לקמ"ר (2016)
קואורדינטות59°56′00″N 30°20′00″E / 59°56′00″N 30°20′00″E / 59.9333333333333; 30.3333333333333
אזור זמןUTC +3
http://eng.gov.spb.ru
http://www.st-petersburg.ru/en

לחצו כדי להקטין חזרה

איראןטורקמניסטןהרפובליקה העממית של סיןקזחסטןאוזבקיסטןמונגוליהיפןקוריאה הצפוניתהרפובליקה העממית של סיןנורווגיהדנמרקגרמניהשוודיהארצות הבריתפינלנדקירגיזסטןגאורגיהטורקיהארמניהאזרבייג'ןאוקראינהפוליןליטאלטביהאסטוניהבלארוסנורווגיהמחוז סחליןמחוז קמצ'טקההמחוז היהודי האוטונומימחוז פרימוריהמחוז חברובסקטובה (רפובליקה)חקסיהמחוז קמרובואלטאי (רפובליקה)מחוז אלטאימחוז נובוסיבירסקמחוז אומסקמחוז טיומןמחוז טומסקבוריאטיהמחוז עבר הבאיקלמחוז אמורמחוז מגדןהמחוז האוטונומי צ'וקוטקהמחוז אירקוטסקרפובליקת סאחה-יקוטיהמחוז קרסנויארסקהמחוז האוטונומי של ימלו-ננץהמחוז האוטונומי חנטי ומנסי (יוגרה)מחוז סברדלובסקמחוז צ'ליאבינסקמחוז קורגןמחוז אורנבורגהמחוז האוטונומי של הניינץרפובליקת קומיבשקורטוסטןמחוז פרםמחוז וולוגדהקרליה (רפובליקה)מחוז מורמנסקמחוז ארכנגלסקמחוז קלינינגרדסנקט פטרבורגמחוז לנינגרדטטרסטןאודמורטיהמחוז קירובמחוז קוסטרומהמחוז סמרהמחוז פסקובמחוז טברמחוז נובגורודמחוז ירוסלבלמחוז סמולנסקמוסקבהמחוז מוסקבהמחוז ולדימירמחוז איוואנובומארי אלצ'ובשיהמורדוביהמחוז פנזהמחוז ניז'ני נובגורודאוליאנובסקמחוז סראטובמחוז בריאנסקמחוז קלוגהמחוז טולהמחוז ריאזאןמחוז אוריולמחוז ליפצקמחוז וורונז'מחוז בלגורודמחוז קורסקמחוז טמבובמחוז וולגוגרדמחוז רוסטובמחוז אסטרחןקלמיקיהדאגסטןאדיגיהמחוז קרסנודארקאראצ'אי-צ'רקסיהקברדינו-בלקריהמחוז סטברופולאינגושטיהצפון אוסטיה - אלניהצ'צ'ניהSaint Petersburg in Russia (special marker).svg
אודות התמונה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סנקט פטרבורג (או סנט פטרבורג; ברוסית: Санкт-Петербу́рг, בעבר: פטרוגרד, לנינגרד) היא העיר השנייה בגודלה ברוסיה (אחרי מוסקבה). תושבי העיר מכנים אותה בקיצור פטרבורג או פיטר (Питер). העיר שוכנת בצפון-מערב רוסיה, על שפת הים הבלטי, בשפך נהר הנֶבָה. סנקט פטרבורג היא מרכז תרבותי אירופי חשוב, בעלת מעמד מרכזי כעיר נמל ופתח למסחר עם אירופה.

העיר נוסדה במאי 1703 על ידי הצאר פיוטר הגדול כ"חלון לאירופה" ושימשה כעיר הבירה מ-1712 ועד 1918. היא חדלה לשמש עיר הבירה לאחר מהפכת אוקטובר, כאשר הבירה שבה למוסקבה. אוכלוסיית העיר מונה מעל 5 מיליון תושבים (2016) והיא בירת מחוז לנינגרד והמחוז הפדרלי הצפון-מערבי. בעיר נמצא מושב בית הדין לחוקה של רוסיה, האסיפה הבין-פרלמנטרית של חבר המדינות, המפקדה הראשית של הצי הרוסי, ומטה המחוז הצבאי המערבי של הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית.

שם העיר השתנה מספר פעמים בהיסטוריה, ואת שמה הנוכחי מבטאים אנשים בדרכים שונות. כשנוסדה העיר, היא נקראה על שם פטרוס הקדוש. פיוטר הגדול בחר להשתמש בתחילית "סנקט" ובסיומת "בורג" שמקורן בגרמנית, ובכך רצה לשוות לעיר אופי בינלאומי. בשנת 1914 שונה שמה לפטרוגרד (ברוסית: Петроград), ובשנת 1924 שונה שמה ללנינגרד (ברוסית: Ленинград) על שם ולדימיר לנין. ב-1991 היא שבה וקיבלה את השם "סנקט פטרבורג", לאחר משאל עם. בינואר 1993 הוענק לה מעמד עיר פדרלית.

היסטוריה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה של סנקט פטרבורג
המרכז ההיסטורי של סנקט פטרבורג ואתרים קשורים
Санкт-Петербург
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Petersburg-square.jpg
כיכר הארמון, מבט מחלון של הארמיטאז'
מדינה רוסיהרוסיה  רוסיה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1990, לפי קריטריונים 1, 2, 4, 6
קואורדינטות 59°57′00″N 30°19′00″E / 59°57′00″N 30°19′00″E / 59.95; 30.316666666667 
Leningrad1978.jpg

הקמת העיר

הצאר פיוטר הראשון כבש במלחמה הצפונית הגדולה את אזור אינגריאן (מידי השוודים) בשנת 1703 ומאז החל לבנות עיר חדשה במטרה "לקרוע חלון לאירופה" (דהיינו- מוצא לים). פיוטר קרא לעיר על שם השליח פיוטר הקדוש, השם המקורי SanktPiterburh היה למעשה חיקוי להגייה ההולנדית Sint Petersburg (הצאר פיוטר חי ולמד בתקופה מסוימת בהולנד).

בניית העיר החלה בזמן מלחמה. המבנה הראשון שנבנה היה מבצר הידוע כיום כמבצר פטרופבלובסקיה, אשר נשא את השם המקורי SanktPiterburh. המבנה נבנה באי הארנבים, בגדה הימנית של נהר הנֶבָה, מספר קילומטרים ביבשה מהמפרץ. אדמת הביצה שהקיפה את המבצר עברה ייבוש, והעיר נפרסה כלפי חוץ מתוך המבצר, בהשגחתם של מהנדסים גרמנים שהוזמנו לרוסיה על ידי הצאר.

פיוטר אסר על בניית מבנים מאבן בכל רוסיה מחוץ לגבולות העיר, על מנת שכל סתתי האבן ברוסיה יבואו לסייע בבניית העיר. בניית העיר החדשה הייתה כרוכה בסבל לא יתואר להמוני העובדים, שהועסקו בתנאי כפייה. על פי הערכות, כ-30 אלף מהם מתו במהלך הבנייה.

הסופר דוסטויבסקי כינה אותה "העיר המלאכותית ביותר בעולם" בשל מיקומה כיד היוצאת אל הים הבלטי, ואילו הסופר אלכסנדר פושקין קרא לה "החלון אל אירופה".

העיר הייתה גם בסיס חיל הים של הצאר, המוגן על ידי האי המבוצר קרונשטאדט, שנבנה מיד לאחר תום עבודות הבנייה בעיר שיזם הצאר. האדם הראשון שבנה את ביתו בעיר היה קורנליוס קרואיס, מפקד הצי הבלטי. כיום משמש בסיס הצי הרוסי במקום כמטה חיל הים הרוסי, ואילו נמל הבית של הצי הבלטי שוכן בקלינינגרד.

הצאר פיוטר, שקיבל השראה מהערים ונציה ואמסטרדם, חזה שסירות ואוניות יהיו אמצעי התעבורה הבלעדיים בתעלות העיר, ולכן הורה שלא ייבנה גשר קבוע מעל נהר הנֶבָה. הוראה זו שונתה בשנת 1850, עת הותרה בנייתם של גשרים נפתחים מעל הנהר.

הפיכתה לבירת רוסיה

הגדה האנגלית - רחוב אופנתי על גדת נהר הנייבה; ברקע נראית קתדרלת איסק הקדוש

ב-1712 הפכה העיר לבירת האימפריה הרוסית, והעברת משרדי הממשלה אליה נתנה דחיפה גדולה להתפתחותה. בהמשך הפכה פטרבורג למרכז התרבות הרוסית ופרחו בה התיאטרון, הבלט, הפעילות הספרותית, המוזיקלית, והמדעית. כל גדולי סופרי רוסיה במאה ה-19 חיו באופן זמני או קבוע בעיר. במשך המאה ה-18 וה-19 בנתה האליטה הרוסיה בצורה פזרנית את העיר, משאירה אחריה ארמונות רבים ששרדו עד היום. העיר סבלה ממספר רב של שטפונות, הנורא שבהם היה ב-7 בנובמבר 1824 כאשר המים עלו 4.21 מטרים מעל מפלס המים הרגיל.

במאה ה-19 הפכה סנקט פטרבורג למרכז התסיסה החברתית והמהפכנית ברוסיה, בין השאר בגלל הימצאותם של פועלי התעשייה בקרבה משמעותית לאצולה הרוסית בעיר. אך גם בשל גידולה העצום של העיר במאה ה-19 וביטול צמיתות האיכרים על ידי צאר אלכסנדר השני ב-1861. בתי מגורים נבנו בפאתי העיר וצמחו תעשיות חדשות, עד סוף המאה ה-19 הפכה סנקט פטרבורג לאחד ממרכזי התעשייה הגדולים באירופה.

עם התפתחות התעשייה צמחו תנועות פועלים קיצוניות, ותנועות סוציאליסטיות היו אחראיות להתנקשויות באנשי אצולה רבים, בהם גם של הצאר אלכסנדר השני שנרצח באחד מרחובות העיר בשנת 1881.

בתקופת המהפכה הרוסית

ב-1905 פרצה המהפכה הרוסית הראשונה (הידועה בתור מהפכת 1905) בעיר, שהתרחבה למחוזות רבים אחרים.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה שינה הצאר ניקולאי השני את שם העיר ב-31 באוגוסט 1914, מסנקט פטרבורג שהיה בעל צליל גרמני לפטרוגראד (ברוסית: העיר של פיוטר) שהיה בעל צליל סלאבי יותר; דבר שהיה אמור להעלות את המורל של העם הרוסי.

ב-1917 החלה המהפכה הרוסית (השלב הראשון בפברואר 1917) בשלב הראשון הורדת הממשל הצארי והקמת שני מרכזי כוח פוליטיים (הממשלה הזמנית וסובייט פטרוגראד). ב-25 באוקטובר פרצו הקומוניסטים את ארמון החורף בעיר, מקום מושבה של הממשלה הזמנית, ותפסו את השלטון.

כאשר החלה מלחמת האזרחים הרוסית, בגלל קרבתם של הכוחות האנטי-מהפכניים (הצבא הלבן) והמצב הפוליטי המעורער אולץ המנהיג הבולשביקי ולדימיר לנין להימלט למוסקבה, בירתה הקודמת של רוסיה, ב-5 במרץ 1918. מהלך זה נראה בהתחלה כזמני (וכך הוא הוצג) אבל מוסקבה נשארה הבירה עד עצם היום הזה. העברתה של הבירה למוסקבה הביאה להגירה המונית אל הבירה החדשה ועד 1920, אוכלוסייתה של העיר קטנה לכדי שליש. ב-24 בינואר 1924 שלושה ימים לאחר מותו של לנין, קיבלה העיר את השם לנינגרד לכבודו. מהלך זה נראה אז כסוג של התנערות מהרקע האימפריאליסטי של העיר.

המצור על לנינגרד

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המצור על לנינגרד

בזמן מלחמת העולם השנייה נמשך המצור על לנינגרד, על ידי כוחות הוורמאכט של גרמניה הנאצית, מה-8 בספטמבר 1941 עד ל-27 בינואר 1944, לאורך 29 חודשים רצופים. היטלר הורה באופן מפורש להחריב את העיר עד היסוד ולא לקבל כניעה - כלומר להביא למותם של מיליוני תושבי העיר. מפקדי הוורמאכט במקום לא הסתייגו כלל, אלא הרחיבו הנחיות כלליות אלו לפקודות מפורשות ומפורטות: פגיעה באספקת המים, המזון והדלק בכוונה להביא לרעב, לצד פקודות לא לקבל שום כניעה מצד אזרחי העיר, ולירות על מנת להרוג אזרחים המבקשים להיכנע או לברוח מהעיר הנצורה.[1]
הכוחות הגרמנים יחד עם משתפי הפעולה (בהם הפינים) מנו כ-750,000 נפש ואילו הכוחות הרוסים כולל משמר אזרחי מנו כמיליון נפש. במשך זמן זה הוקמה "הדרך לחיים" מעל אגם לאדוגה (שהיה קפוא במשך רוב השנה) אבל היה פתוח לתקיפות אוויריות ורק כאחת מתוך שלוש משאיות שהושמה למשימה הגיעה ליעדה. במשך המלחמה נהרגו כ-800 אלף תושבים מתוך שלושה מיליון - שיעור האבדות האזרחיות הכבד ביותר מעיר כלשהי בהיסטוריה המודרנית, ואולי בכלל. בעקבות העקשנות ההירואית של תושבי העיר, הייתה סנקט פטרבורג העיר הסובייטית הראשונה שקיבלה את מעמד עיר גיבורים.

לאחר המלחמה נבנתה מחדש העיר בעזרת הציורים הישנים של מבניה והעיר חזרה להיות מרכז תרבותי ואינטלקטואלי כבעבר. במרכז העיר הוקמה "כיכר הניצחון", לזכר המלחמה והמצור, וכן הוקם לזכרם ב-Poklonnaya Gora שבמוסקבה "פארק הניצחון", ובו היכל זיכרון עם 900 פגזים מוארים, כנגד מספר ימי המצור על סנקט פטרבורג.

העיר כיום

בתקופת הפרסטרויקה החל בברית המועצות גל של החזרת שמות קודמים למקומות ששמם שונה. ב-12 ביוני 1991 נערך בעיר משאל עם שבו החליטו תושבי העיר להחזיר את השם המקורי "סנקט פטרבורג", עם תמיכה של 54% אחוזים. ההחלטה נכנסה לתוקף באישור המועצה העליונה של רוסיה ב-6 בספטמבר באותה השנה. שמות הרחובות, הפארקים והארמונות חזרו גם כן לשמם המקורי. אך במשאל עם נוסף שנערך בחרו המקומיים להשאיר את שם המחוז "מחוז לנינגרד" מהתקופה הסובייטית ולא לשנותו.