ספר חרדים

ספר חרדים נכתב על ידי רבי אלעזר אזכרי בצפת במאה ה-16. הספר הובא לדפוס לראשונה בשנת 1601, לאחר מות מחברו.

תוכן הספר

הספר ממיין את המצוות לפי איברי הגוף השונים; מצוות התלויות בעיניים, באוזניים, בגפיים וכיוצא בזה, ועוסק בשורשיהן ובענפיהן של המצוות. עיסוק מיוחד יש במצוות התלויות בארץ. כמו כן, הספר מדגיש פעמים רבות את הפן הקבלי שבמצוות ומרבה לצטט את דברי הזוהר (בעיקר מתוך ה"רעיא מהימנא" שעוסק בתרי"ג מצוות) ומדברי רבותיו- מקובלי צפת.

שמו של הספר "חרדים" ניתן לו על ידי מחברו, על שם היראה הגדולה והחרדה הנצרכים לדעתו לקיום המצוות.

בסוף הספר מופיעים מספר פיוטים אשר "ידיד נפש" הוא הידוע שבהם. הספר מהווה גם מקור ראשון לתעודות היסטוריות שונות, כמו למכתבו של הרמב"ם אחרי עלייתו לארץ ישראל. הכרעתו ההלכתית כי קדושת שביעית נוהגת בפירות נוכרים, עוררה עניין רב בספרות ההלכה. בספר מובאות רבות בשם "ספר המדות", אותו זיהה משה חלמיש עם הספר "אורחות צדיקים".