עבודת כפייה

אסירים רוסים עמלים בבניית תעלת בלומורקנאל, שנבנתה תוך עבודת כפייה.

עבודת כפייה היא עבודה, לעתים קשה ומאומצת, אשר מבוצעת בתנאים קשים על ידי עובדים שאולצו לכך כצורה של מס (בעיקר בעת העתיקה) או באיומי אלימות, מאסר או אף מוות.

עבודת כפייה מתבצעת לרוב בין כתלי כלא, או במחנה המיועד לכך ונקרא "מחנה עבודה".

עבודות כפייה בהיסטוריה

  • ע"פ המסופר בתנ"ך, בעת ששהו בני ישראל במצרים הם אולצו לבנות את הערים פיתום ורעמסס.
  • השלטון הספרדי בדרום אמריקה כפה על הילידים עבודת כפייה (Repartimiento) בעיקר לעבודות לצורכי הציבור (דרכים גשרים וכו') אבל גם לצרכים פרטיים של מחזיקי זיכיון האנקומיינדה.
  • האימפריה הרוסית הצארית הפעילה מערכת של מחנות עבודה בסיביר המרוחקת, שנקראו "קאטוֹרגה", כחלק מהענישה הפלילית הרגילה במדינה. התנאים במחנות אלו לא היו קלים, אך הם נחשבים למתונים לעומת המחנות הסובייטיים, שהוקמו מאוחר יותר.
  • השלטון הסובייטי הרחיב את מערכת הקאטורגה תחת ארגון הגולאג. מחנות אלו נודעו בתנאי החיים הקשים באופן קיצוני שבהם. שיעור המוות הגיע עד ל-80% ומספר האסירים עמד על מיליונים. סטלין השתמש בהם כמקור לעבודה זולה, ובעקיפין - כמחנות השמדה.