עיראק

הרפובליקה העיראקית
الجمهورية العراقية
كۆماری عێراق
Flag of Iraq.svgCoat of arms of Iraq (2008).svg
דגלסמל

לחצו כדי להקטין חזרה

הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודימצריםתוניסיהלובאלג'יריהמרוקומאוריטניהסנגלגמביהגינאה ביסאוגינאהסיירה לאוןליבריהחוף השנהבגאנהטוגובניןניגריהגינאה המשווניתקמרוןגבוןהרפובליקה של קונגואנגולההרפובליקה הדמוקרטית של קונגונמיביהדרום אפריקהלסוטוסווזילנדמוזמביקטנזניהקניהסומליהג'יבוטיאריתריאהסודאןרואנדהאוגנדהבורונדיזמביהמלאוויזימבבואהבוטסואנהאתיופיהדרום סודאןהרפובליקה המרכז-אפריקאיתצ'אדניז'רמאליבורקינה פאסותימןעומאןאיחוד האמירויות הערביותערב הסעודיתעיראקאיראןכוויתקטרבחרייןישראלסוריהלבנוןירדןקפריסיןטורקיהאפגניסטןטורקמניסטןפקיסטןיווןאיטליהמלטהצרפתפורטוגלספרדהאיים הקנרייםכף ורדהמאוריציוסראוניוןמיוטקומורוסיישלמדגסקרסאו טומה ופרינסיפהסרי לנקההודואינדונזיהבנגלדשהרפובליקה העממית של סיןנפאלבהוטןמיאנמרקנדהגרינלנדאיסלנדמונגוליהנורווגיהשוודיהפינלנדאירלנדהממלכה המאוחדתהולנדבלגיהדנמרקשווייץאוסטריהגרמניהסלובניהקרואטיהצ'כיהסלובקיההונגריהפוליןרוסיהליטאלטביהאסטוניהבלארוסמולדובהאוקראינהמקדוניהאלבניהמונטנגרובוסניה והרצגובינהסרביהבולגריהרומניהגאורגיהאזרבייג'ןארמניהקזחסטןאוזבקיסטןטג'יקיסטןקירגיזסטןרוסיהארצות הבריתהאיים המלדיבייםיפןקוריאה הצפוניתקוריאה הדרומיתטאיוואןסינגפוראוסטרליהמלזיהברונייהפיליפיניםתאילנדוייטנאםלאוסקמבודיההודוIraq on the globe (Afro-Eurasia centered).svg
אודות התמונה
מוטו לאומיאלוהים הוא הגדול מכול (אָלְלָּהֻ אָכְּבָּר, התכביר)
המנון לאומימולדתי[1]
יבשתאסיה, המזרח התיכון
שפה רשמיתערבית, כורדית[2]
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
בגדאד
33°20′N 44°26′E / 33°20′N 44°26′E / 33.333; 44.433
משטררפובליקה פרלמנטרית
ראש המדינה
- נשיא
- ראש ממשלה
נשיא
פואד מעצום
חיידר אל-עבאדי
הקמה
- עצמאות

- תאריך
- עצמאות
- תאריך

מהאימפריה העות'מאנית
1 באוקטובר 1919
מהממלכה המאוחדת
3 באוקטובר 1932
דתאסלאם
שטח[3]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
438,317 קמ"ר 
59 בעולם
1.1%
אוכלוסייה[4]
(הערכה ליולי 2017)

- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות

39,192,111 נפש 
35 בעולם
89.41 נפש לקמ"ר
117 בעולם
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
01020304050607080
גילאי 0 - 1439.46%
גילאי 15 - 2419.25%
גילאי 25 - 5433.84%
גילאי 55 - 643.99%
גילאי 65 ומעלה3.46%
תמ"ג[5]
(הערכה לשנת 2016)

- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש

647,200 מיליון $ 
33 בעולם
16,514 $
96 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[6]
(2015)

- דירוג עולמי

0.649 
121 בעולם
מטבעדינר עיראקי ‏ (IQD)
אזור זמןUTC +3
סיומת אינטרנט.iq
קידומת בינלאומית964

הרפובליקה העיראקיתערבית: الجمهورية العراقية - אַלְגֻ'מְהוּרִיַּה (א)לְעִרַאקִיַּה, להאזנה (מידע · עזרה), בכורדית: كۆماری عێراق - Komarê Iraq) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה. בצפון היא גובלת עם טורקיה, במערב בסוריה ובירדן, בדרום בערב הסעודית ובכווית, ובמזרח היא גובלת עם איראן. חיים בה מעל 31 מיליון בני אדם, רובם המכריע ערבים. 97% מתושבי המדינה מוסלמים, מהם כ-65% שיעים ו-35% סונים. בצפון-מזרח המדינה מתקיימת אוטונומיה כורדית, המכונה כורדיסטן העיראקית, ואילו בצפון-מערב המדינה ובמערבה שלטו עד שנת 2017 אנשי המדינה האיסלאמית שהובסו עם השתקמות צבא עיראק ושחרורה של העיר מוסול ופלוג'ה

מקור השם ושמות קדומים אחרים

עם הכיבוש הערבי של האזור והתפשטות האסלאם צפונה כונה האזור שבחלק הדרומי שבין הנהרות בשם עיראק הערבית[דרוש מקור], שם התבססו הערבים, בניגוד לצפון האזור שבו עדיין ישבו עמים זרים כגון הכורדים והאשורים. השם עיראק שימש גם לתיאור אזורים שלא נמצאים בגבולות עיראק המודרנית, אלא במרכז ובמערב שטח איראן המודרנית.[דרוש מקור] את שמם של אזורים אלו ניתן לתרגם ל"עיראק הזרה" או "עיראק הרחוקה"[דרוש מקור]. השם תיאר את המישורים מדרום ל הרי חמרין ולא כלל את השטחים הצפוניים והמערביים של עיראק המודרנית.[דרוש מקור]

בערבית מודרנית משמעות השם עיראק (عراق - עראק) היא "חוף", "גדה" (של ים, נהר וכו')[דרוש מקור]. משמעות אחרת היא "לחות"[דרוש מקור] - בניגוד ליובש בחצי האי ערב. יש המייחסים את השם לעיר העתיקה אורוכ, היא ארך האשורית הקדומה.

במקרא כונה האזור הדרומי שבין הנהרות הפרת והחידקל בשם "בבל" על שם ממלכה ועיר מדינה בעלת שם זה ששלטה באזור, ואילו האזור הצפוני שבין הנהרות כונה בשם "ארם נהריים". בתרגום השבעים, שכתיבתו מתוארכת למאה השלישית לפנה"ס, תורגם השם "ארם נהריים" מעברית ליוונית קוינה ושם האזור מכונה מסופוטמיה (מסו - μέσος - "אמצע", פוטמיה - ποταμός - "נהרות").

בחיבור אחר בשם אנבסיס אותו כתב ההיסטוריון הרומי אריאנוס נעשה גם שימוש במונח "מסופוטמיה". החיבור אומנם מתוארך למאה השנייה לספירה אך מחברו מתייחס למקורות מתקופת מסעו אלכסנדר הגדול לכיבוש האימפריה הפרסית, סדרת אירועים שתחילת התרחשותם מתוארכת לשנת 336 לפנה"ס, וסופם לשנת 323 לפנה"ס.