עמוד השדרה

תרשים של עמוד שדרה אנושי - מבט מהצד

עמוד השדרה (TA: Columna vertebralis) הוא החלק הקשיח במערכת הנושאת את משקל חלקו העליון של הגוף אצל בעלי החוליות ותפקידיו העיקריים הם להגן על חוט השדרה ולאפשר יציבות לגוף. לאורך עמוד השדרה עוברת תעלת השדרה (Canalis vertebralis) והיא מכילה את חוט השדרה ומגינה עליו. הזיזים המקיפים את קשת החוליה מאפשרים קשר בין השרירים לשלד.

קיומו של עמוד השדרה בשלד מהווה סיווג לתת-קבוצה של בעלי חיים - בעלי חוליות. אצל בעלי חוליות שונים יש מספר שונה של חוליות.

מבנה עמוד השדרה אצל האדם

עמוד השדרה מורכב מעשרים וארבע חוליות מהצוואר עד למותן, ועוד כשמונה עד עשר חוליות נוספות שחלקן מאוחות בעצם העצה ובעצם העוקץ. בין חוליות עמוד השדרה מפרקים נעים המאפשרים כיפוף ויישור במישור החזיתי ובמישור החיצי ופיתול במישור האופקי. החוליות מופרדות על ידי טבעות סחוס (דיסק בין-חולייתי) המכילות חומר ג'לטיני, שבמצב בו עלולה להתערער היציבות (כגון נשיאת משקל כבד) הן סופגות לחץ של עד מאות קילוגרם לכל סמ"ר[1]. הדיסקים בולמים את הזעזועים המופעלים על עמוד השדרה. בתוך החוליות עובר חוט השדרה, ומתפקידי עמוד השדרה להגן על חוט השדרה המהווה חלק ממערכת העצבים המרכזית. עמוד השדרה מחובר אל הראש, בית החזה והגפיים.

החוליות מחולקות לאזורים על פי הפרוט הבא:

  • עמוד שדרה צווארי (Vertebrae cervicales), המכיל שבע חוליות צוואר הנושאות את הראש.
  • עמוד שדרה חזי (Vertebrae thoracicae), המכיל 12 חוליות אשר כל אחת מהן מחוברת לשתי צלעות, ימנית ושמאלית.
  • עמוד שדרה מותני (Vertebrae lumbales), המורכב מחמש חוליות הנושאות את משקל כל המחצית העליונה של הגוף.

בחלקו התחתון של עמוד השדרה נמצאים:

  • העצה (סקרום) המורכבת מחמש חוליות מאוחות.
  • עצם העוקץ (עצם הזנב) המורכבת משלוש עד חמש חוליות (משתנה מאדם לאדם), למרות שבעצם נאחזים מספר שרירים, נראה שזהו שריד אבולוציוני שכיום אין לו תפקיד מוגדר.

לעתים נדירות נולדים ילדים עם המשך קצר לעמוד השדרה, אשר מוסר בניתוח עם לידתם.

כינויי ושמות החוליות

החוליות מכונות בצרוף של אותיות ומספרים המייצג את אזורן ואת מיקומן בכל אזור. החוליות הצוואריות נקראות C#‎ כאשר האות C מייצגת את שייכותן לאזור הצוואר (Cervical) והמספר מציין את מיקומן מלמעלה למטה: C1 היא החוליה העליונה, C2 היא החוליה מתחת ל-C1 וכן הלאה עד C7. באותה דרך מכונות החוליות החזיות (Thoracic)‏ T1 עד T12 (ולפעמים Th או D במקום T), חוליות מותניות L1 עד L5, חוליות העצה (Sacrum)‏ S1 עד S5 וחוליות עצם העוקץ (Coccyx)‏ Co1 עד Co5.

יוצאות מהכלל הן שתי החוליות הצוואריות העליונות (C1 ו-C2) שזכו לשמות משלהן בזכות תפקידן יוצא הדופן בתנועת הראש. הללו הן האטלס וחולית הציר.

קשתות עמוד השדרה

Illu vertebral column-he.jpg

לאורך עמוד השדרה ניכרות שלוש קשתות: באזור עמוד השדרה הצווארי קשת קעורה (מנקודת מבט אחורית) הכוללת את כל החוליות הצוואריות ואת החוליה החזית הראשונה. קשת זו מכונה הלורדוזה הצווארית (Lordosis cervicis; Lordosis colli). באזור עמוד השדרה החזי נמצאת קשת קמורה המתחילה בחוליה החזית השנייה, שיאה באזור החוליה החזית השביעית וסופה בחוליה החזית השתים עשרה. הקשת מכונה הקיפוזה החזית (Kyphosis thoracica). באזור המותני שוב מתקער עמוד השדרה ליצירת הלורדוזה המותנית (Lordosis lumbalis). הקשתות פועלות יחד כמבנה קפיצי הבולם זעזועים המופעלים על השלד והגוף.

במצבים חריגים של מנח עמוד השדרה, הקשתות שטוחות מדי או קשתיות מדי. מצב של קשת קעורה מוגברת מכונה היפר-לורדוזיס או לורדוזיס (לורדוזיס מותני או לורדוזיס צווארי) וקשת קמורה מוגברת מכונה עקשת (קיפוזיס).

בהיטל אחורי, עמוד השדרה ישר לחלוטין, קיומה של קשת חריגה בהיטל זה (כלומר פיתול ימינה או שמאלה או צירוף אחר ומורכב יותר של פיתולים) מכונה עקמת.